"חברות ביטוח פועלות שלא כחוק ומחריגות מבוטחים לפי אזורי מיקוד"

"אני 25 שנה בתחום", סיפר גבי מלכה, יו"ר מחוז הדרום בלשכת סוכני הביטוח. "פעם היו סניפים של חברות הביטוח בדרום. הכרנו אישית את מנהלי הסניפים, והיום סוכן שמקבל רישיון צריך לעבור חקירה כמו בשב"כ - מה חשבון הבנק שלו, מה יש לו ומה אין לו. אני לא מכיר דבר כזה.

הוא קרא לחייב בחוק את חברות הביטוח לעבוד עם כל סוכן ביטוח בעל רישיון בתוקף: "אם עשיתי עבירה - שיקחו לי את הרישיון, ומלקוח שלי שעשה שש תאונות בשנה - שיגבו יותר. אבל למה שיפסיקו לעבוד איתי ואותו לקוח יילך ויעשה את הביטוח דרך מישהו אחר?", תהה.

עאדל מחאג'נה, יו"ר ועד סוכני החברה הערבית, טען כי חברות הביטוח נוקטות דרך קלה ו"מורידות את השאלטר לסוכנים ערבים" כאשר יש להם מספר לקוחות "בעייתיים".

לדברי מחאג'נה, רמת התביעות בחברה הערבית גבוהה יותר, כי האוכלוסייה יוצאת לעבוד באזורי תעשיה רחוקים, ו"ככל שאתה נמצא יותר על הכביש אתה חשוף יותר לתאונות. "סוכן שיש לו 60 לקוחות בעייתים - חוסמים לו עבודה עם 2,000 לקוחות", אמר והציע לחסום את הלקוחות הבעייתיים ולא את הסוכנים, "שנותנים שירות בפררפריה, שגם ככה סובלת מפערי שירות ביחס למרכז".

ח"כ אימאן ח'טיב יאסין אמרה כי העדר אזורי תעשיה בחברה הערבית גורם לרבים לנסוע מרחקים גדולים אחרי שעות רבות של עבודה, וצריך טיפול שורש ולא בסימפטומים. "לכל לקוח חייב להיות שירות של ביטוח. אם הוא בעייתי, צריך לבנות לו פוליסה מתאימה שבה ישלם יותר, אבל לא לחסום לו את האפשרות לבטח ולהכניס אותו ואת משפחתו לבעיה גדולה יותר.

בנוסף לטענות על אפליה, עלו גם טענות על מחסור ברופאים בפריפריה המוכרים על-ידי חברות הביטוח. סיגל משאיוף, מנכ"ל ארגון הרופאים העצמאיים ארצ"י, הציגה נתונים מדאיגים על מספר הרופאים המוכרים על-ידי חברות הביטוח בערים כמו עכו, שבה מספר חברות ביטוח גדולות עובדות עם 2-0 רופאים בכלל התחומים בכל העיר. משאיוף: "גם בשב"נים המספרים נמוכים מאוד ועומדים על מספרים בודדים של רופאים בערי הפריפריה - וזה קריטי מאוד עכשיו, כשהרפורמה מעבירה את כל הניתוחים מחברות הביטוח לשב"ני. היא טענה כי "איש לא אומר איך הם בוחרים את הרופאים. אין תבחינים מקצועיים, אין אסדרה", וציינה כי קיימת עתירה לבג"ץ בנושא.

הד"ר רמי ג'ראח, רופא העיניים היחיד שגר בעכו, סיפר על הקושי האישי שלו להתקבל לעבודה בחברות הביטוח למרות הכשרתו, וטען כי "אין תבחינים. מי נכנס ואיך? איש לא יודע".

רים שוקחה, סגנית נשיא לשכת סוכני הביטוח, הוסיפה כי "יש לי אלפי לקוחות בפריפריה באזור נצרת, הם רוכשים ביטוח שאמור לאפשר להם לבחור רופא אבל אין רופאים באזור שעובדים עם הביטוח. הרבה רופאים בכירים מהחברה הערבית יכולים לתת את המענה הזה, צריך להרחיב את הרשימה". ח"כ עאידה תומא סלימאן: "זה כמו לסגור לרופא את הקליניקה בגלל שיש לו יותר מדי חולים".

שמואל זקן, מנהל מחלקת ביטוחי רכוש ברשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, הגיב לטענות וציין כי "התפקיד שלנו כמאסדר הוא קודם כל להגן על ציבור המבוטחים, לוודא שאין אפליות ושיש פריסה גאוגרפית נאותה. ככל שעולות טענות לגבי הדברים האלה, אנחנו בודקים אותן". הוא הוסיף כי "כל התקשרות בין הצדדים צריכה להתבצע על בסיס החלטה מקצועית ומסחרית", ו"סוכנים מצטרפים ועוזבים חברות, זה דבר שקורה לא מעט, ביוזמת שני הצדדים ומסיבות שונות ואני לא מכיר שיש חברת ביטוח שלא עובדת עם סוכנים ערבים. לגבי התקשרות עם סוכנים בראשית דרכם, גם כאן כמו בכל מקצוע אדם שמקבל רישיון צריך לצבור לקוחות ולהתקדם בענף".

יו"ר הוועדה, ח"כ אברהם בצלאל, סיכם את הדיון ואמר כי "שמענו כאן טענות חמורות שצריכות להיבחן לעומק. אין סיבה שאזרחים בפריפריה לא יקבלו מענה זהה והוגן בתחום הביטוח, כמו גם בכל תחומי החיים ואין סיבה שפרנסתם של סוכני ביטוח תפגע בגלל דבר שאין להם יכולת לשלוט או לצפות אותו. הוועדה תמשיך לעקוב אחר הנושא ותקיים דיון נוסף בקרוב".

הוא הוסיף כי הוועדה תבקש מסוכני הביטוח ומרשות שוק ההון להעביר מידע נוסף לגבי מקרים של אפליית מבוטחים או נותני שירות, וכן על סירוב או סגירת חשבונות של סוכני ביטוח בחברות ללא נימוק.