תלונת הנשיא לשעבר משה קצב נגד שופטיו על "חריצת דין בטרם נשמע דברו" נדחתה (יום ד', 2.7.08) בידי נציבת תלונות הציבור על השופטים, השופטת (בדימ.) טובה שטרסברג-כהן. הנציבה הודיעה על דחיית דרישתם של באי-כוחו, עוה"ד אביגדור פלדמן, ציון אמיר ואברהם לביא, שדרשו להעמיד את השופטים לדין משמעתי ואף לשקול היבטים פליליים בנושא.
מדובר בתלונה שהוגשה אחרי פרסומם בתקשורת של תרשומות מתיקו של קצב בכתב ידה של ראש ההרכב השופטת שלומית דותן, בהן נכתבו הערות לגבי אפשרויות ביטול הסדר הטיעון. בתלונה נטען כי תרשומות אלו מעלות חשד כי השופטים "חרצו את דינו של קצב בטרם נשמעו דבריו". לטענת עוה"ד, "לא ניתן לראות בחומר זה עבודת הכנה לגיטימית של שופט, עובר לדיון". עוד טענו כי על פניו עולה "התייחסות מגמתית לדעת הרוב בהחלטת בית המשפט העליון בעתירות שהוגשו נגד אישור הסדר הטיעון ונדחו בדעת הרוב".
כאמור, הנציבה דחתה את הטענות. בהודעה ציינה כי קיימה פגישות עם כל אחד משופטי ההרכב והללו "דחו בתוקף" את הטענות בדבר דעה קדומה או "גזירת דינו" של קצב. כמו-כן דחו את הטענה על כך שהם "ננעלו" על עמדה כלשהי.
הנציבה ציינה כי בפגישתה עם השופטת דותן נטען כי אין ברשימות שנרשמו על-ידי השופטת כדי להצביע על "חריצת דין וגמירות דעת". מדובר ברשימות "המכילות שיקולים בעד ונגד בנושא אישור ההסדר ובשאלות שצפויות היו לעלות כגון הקלון והענישה".
לטענתה "כל שנעשה, נעשה במסגרת הכנה לגיטימית של התיק לקראת דיון וקבלת החלטה, כמקובל וכנהוג בעשייה במלאכת השיפוט. בהכנה זו מסתייעים השופטים בעוזרים משפטיים העוזרים לצדם דרך קבע ושוקדים על איסוף חומר עובדתי ומשפטי רלוונטי לסוגיות העולות מן התיק. החומר מוגש לשופטים בצורת חוות דעת או סקירה משפטית ומכיל אסופת פסיקה וחקיקה. כך בדרך כלל וכך במקרה זה".
עוד הוסיפה הנציבה, "בית המשפט איננו 'חותמת גומי' של הסכמת הצדדים ושומה עליו להפעיל את שקול דעתו על-מנת להחליט אם לאשרו, ראוי היה שבית המשפט יתן דעתו למבחנים ולקריטריונים שנקבעו בפסיקה ובדין לשם הפעלת שיקול הדעת האמור. כל זאת מבלי לגמור בדעתו ומבלי להכריע בדין עד לאחר שמיעת הצדדים".
בחומר ובתרשומות אין דבר המעיד על כך ש"דעתם של השופטים או מי מהם 'ננעלה', כי התגבשה דעה קדומה, וכי נחרץ דינו של קצב מראש. התרשומות בכתב ידה של השופטת דותן נעשו בשתי עמודות כשבאחת מהן שיקולים בעד ובשנייה נגד. הרשימה אינה נחזית להיות סגורה או ממצה, אינה מכילה את שקלול השיקולים ויש בה כדי לשמש עזר לשאלות הבהרה בדיון שאמור להתקיים, והכנה מוקדמת לקראת קבלת החלטה לאחר דיון ושמיעת הצדדים... העובדה ששופט מצא לנכון לרשום לפניו שיקולים רלוונטיים לכאן ולכאן ואף לבחון כיצד מערכת עובדות וטענות מסוימות מובילה למסקנה משפטית מסוימת, אינה מלמדת על גמירות דעתו".
לדברי שטרסברג-כהן, גם ההתייחסות לבג"צ בו נדחתה העתירה לביטול ההסדר, "היא לגיטימית ואין בסיס לטענה שההתייחסות היא לדעת המיעוט בלבד".
עוד חשפה הנציבה כי התרשומות שפורסמו בתקשורת הן למעשה "תרשומת של התייעצות פנימיות", חומר חסוי שאינו אמור להגיע לידי הציבור, והן הושארו "בהיסח הדעת" בתיק. החומר הגיע לתקשורת לאחר שהתיק נמסר לעיתונאי שביקש לעיין בו לאחר ביטול הסדר הטיעון.
הנציבה הורתה לערוך בירור בנוגע למסירת התיק לעיון העיתונאי כשהתוכן הפנימי בתוכו, וזאת על-מנת לקבוע כללים והנחיות בנושא. הנושא לדבריה "הועבר לטיפולו של נשיא בית משפט השלום השופט כהן ומנהל בתי המשפט השופט משה גל, על-מנת שיטפלו בו לפי שיקול דעתם".
