לפני חודש החלטתי על שבוע של ניקוי ראש בחו"ל. יוון, כמו גם כל מערב אירופה, ירדה מהפרק. פשוט לא התחשק לי לחיות בתחושה שבמחיר של ארוחת בוקר יכולתי בארץ להחליף רכב. טורקיה גם לא באה בחשבון, שהרי את אותה אוכלוסיה בדיוק אפשר למצוא במרחק רבע שעת נסיעה ברכב לכוון הטיילת בבת ים. נתתי לג'ינג' לבחור בין צ'כיה לבולגריה (וכך מזערתי משמעותית את הסיכון שאני אצא אשם, במקרה שלא ניהנה). בולגריה נבחרה. שבוע קסום בחולות הזהב של ורנה השאיר אותנו עם טעם לעוד איזה טיולון, אבל עם מזומנים שלא מספיקים אפילו כדי להתקשר לסוכנות הנסיעות. אבל אנחנו לא מהזן שמרים ידיים ולפיכך מצאנו את עצמנו כעבור יומיים בדרך לצ'כיה. טוב נו, לא בדיוק, אבל הכי קרוב לזה שתוכלו להעלות על דעתכם. בהרצליה פיתוח, ממש פה קרוב, שוכן הסניף השלישי של הקונסוליה הגסטרונומית הצ'כית הלא רשמית בישראל, מסעדת 'פראג הקטנה'.
השעה שעת ערב מוקדמת ולאחר חיפוש קצר אנו מוצאים אותה מתחבאת מאחורי הסניף ההרצלייני של מקס ברנר. פראג הקטנה היא מקום קסום וגדוש באווירה ציורית ששואבת אותנו לתוכה בשנייה שנכנסים. עשרות התמונות האותנטיות על הקיר גורמות לנו להחליף מבטי התפעלות בדרך לשולחן. מלצרית מתוקה מגיעה מצויידת בתפריט ונראה שהחגיגה הצ'כית שלנו עומדת להתחיל.
פותחים בממרח צ'כי אמיתי (25 שקל). הממרח עשוי גבינה קשה ושמנה מגורדת עם שום ומיונז, בצד נקניק לבן ושמן לא פחות עם מעט חמוצים ולחם. כדי להימנע מתרחיש אימים בו נגמר הלחם לפני הממרח המצוין הזה, הזמנו גם מנה של לנגוש (21 שקל). הלנגוש הוא בכלל הונגרי במקור, ונחשב ללחם המסורתי של ארוחות הבוקר. בגרסתו המודרנית הוא מטוגן בשמן עמוק, אם כי בעבר היה נאפה בלהבות אש ומכאן שמו (לאנג פירושו להבה בהונגרית). סביר להניח שאם להונגרים יש אבשלום קור משלהם, הוא ממש גאה בי כרגע. בכל אופן, שמחנו להתוודע לגירסה הצ'כית (הלא רעה בכלל) לתענוג ההונגרי רווי הכולסטרול. עוד לקחנו לפתיחה שופסקי סלט (35 שקל) - ירקות טריים, עוטי גבינה בולגרית מגורדת דק, שניחן בקלילות מתבקשת לנוכח מפלס הכולסטרול שמסביבו.
לשלב העיקריות הגענו די שבעים, אם להודות באמת. לא שזה מנע מאיתנו להמשיך לזלול בלי עכבות. הג'ינג'ית לקחה מנת כבדי עוף מוקפצים ביין אדום וחמאה עם בצל וסויה (44 שקל). מנה שאני מסופק באשר לאותנטיות הצ'כית שלה, אבל כשנהנים מכל ביס, לא צריך להיות קטנוניים. מנה טעימה ומומלצת. אני כמעט שהסתפקתי בסלט מסריק עם גבינת חלומי מטוגנת, אלא שהחזירות הכריעה אותי, כצפוי. כך מצאתי את עצמי בוהה במנת צ'רנוהורסקי סטייק ענקית (50 שקל) העשויה בשר לבן בציפוי קריספי ומעליה גבינה מגורדת. חגיגה אמיתית ומושחתת. אפשר לומר שמידת ההנאה שהסבה לי פצצת הקלוריות הזו עומדת ביחס הפוך למידת הכשרות שלה.
סיימנו בתה לכל אחד ובעוגת אגוזים מסורתית אחת לשנינו (25 שקל). גם פה נשמר הסטנדרט והעוגה התגלתה כמשמינה וטעימה במידה דומה. היינו קרובים, מאד קרובים, להזמין גם מנת פלצ'ינקי אחת שתעלה את מפלס הגלוקוז אצלי בדם אל מעל הקו האדום העליון. הפלצ'ינקי בעל השם המוזר הוא בעצם בלינצ'ס שמגיע במילוי מתוק וטעים. הפעם לא נכנענו ליצר והסתפקנו בעוגה.
המנות בפראג הקטנה לא קטנות בכלל. אם זה הסטנדרט בצ'כיה, נראה שאת הנופש הבא נעביר שם.
