שברון מחדשת קידוח נפט בשדה ימי עשיר בקנדה

ענקית הנפט שברון חידשה את תוכניותיה להתחיל כבר השנה בקידוחי ניסיון בשדה ימי, שבו טמונה כמות השווה ל-700 מיליון חביות נפט, מול חופי מזרח קנדה, יותר משנתיים לאחר שהפרויקט נגנז בגלל מחלוקת עם ממשלת המחוז על חלוקת הבעלות.

הנהלת שברון בקליפורניה אמורה לחתום (יום ד', 20.8.08) על הסכם עם ממשלת מחוז ניו פאונדלנד ולברדור על פיתוח פרויקט הנפט הכבד חברון-בן נוויס. כך מסר ראש ממשלת ניו פאונדלנד, דני ויליאמס.

מנכ"ל שברון, דייויד או'ריילי, מוציא כמעט 50 מיליון דולר ליום ברחבי העולם במאמץ לבלום את ירידת תפוקת הנפט והגז של החברה ולהחליף את העתודות שפחתו בשנה שעברה לרמתן הנמוכה ביותר מאז 1998. שברון מסרה לפני חודשים אחדים כי יתכן שלא תעמוד ביעד התפוקה שלה ב-2008.

שווי עתודות הנפט בשדה חברון נאמד ב-80..3 מיליארד דולר במחירי הנפט הנוכחיים. השדה מסוגל לספק את מלוא הקיבולת של כל בית זיקוק בחוף המזרחי של ארה"ב למשך 16 שנה.

המשא-ומתן על פיתוח שדה חברון הופסק באפריל 2006 בגלל מחלוקות בין שלטונות המחוז לבין שברון ושותפיה על שיעור הבעלות.

שברון לא עדכנה את אומדן העלות של שדה חברון, 4.7 מיליארד דולר, מאז סוף 2006. לחברה יש עוד חמישה פרויקטים בעולם הצפויים לעלות סכום כזה ואף יותר, מסר ג'ורג' קרקלנד, מנהל החיפושים של שברון.

ניצחונו של "דני צ'אווס"

באוגוסט 2007, עם סיומו החיובי של המשא-ומתן על ההסכם החדש, מכרו שברון ושותפותיה, אקסון-מוביל, פטרו-קנדה והחברה הנורווגית סטאטאויל-הידרו, 4.9% לממשלת ניו פאונדלנד מחלקן בשדה, תמורת 110 מיליון דולר. החברות גם הסכימו לשלם לממשלת המחוז 6.5% תמלוגים.

הקיץ הגיעה אניית הקידוחים של חברת טרנס-אושן, הנרי גודריץ', למימי ניו פאונדלנד כדי לקדוח בארות ניסיוניות באזור.

ההסכם החדש עם שברון נוגע לפרויקט הקידוחים הימי הגדול ביותר של מזרח קנדה מאז החל לפעול שדה הייברנייה לפני 11 שנה. לממשלת ניו פאונדלנד אין מניות בשדה הייברניה, אך מאז היא מתנה כל רישיון לקידוחים בקבלת מניות. עקב יישוב הסכסוך החריף עם ממשלת המחוז, חברות הנפט המשתתפות בפרויקט שוב רואות בניו פאונדלנד אתר השקעות אטרקטיבי.

התעקשותו של ראש הממשלה ויליאמס לקבל חבילת מניות בכל פרויקט נפט עתידי יצרה לו בעבר תדמית של מסכל עסקות עם חברות הנפט. ויליאמס תרם הרבה להתמוטטות השיחות עם שברון בראשית 2006, וזכה בשל כך לכינוי "דני צ'אווס", תזכורת למדיניות ההלאמות של נשיא ונצואלה. אבל כיום, כל החברות המבקשות להפיק נפט וגז במימי ניו פאונדלנד מביאות מראש בחשבון שעליהן להיפרד מ-5% לפחות מהשקעתן לטובת הממשלה המקומית.