סל, תרבות

כדורסל הוא ענף ספורט משני למדי באירופה. כדורגל, פורמולה 1, טניס, אתלטיקה, מוטו GP, אופניים ושחייה מקדימים אותו. במדינות מסוימות גם כדוריד, כדורעף, ראגבי וכדורמים. ביבשת כולה יש מדינה אחת בה כדורסל הוא ענף הספורט מס' 1. למעשה, יש מדינה אחת כזו בכל העולם. ליטא, רפובליקה זעירה המאוכלסת ב-3.3 מיליון תושבים בלבד, זכתה בשלוש אליפויות אירופה ושלוש מדליות ארד אולימפיות. ליטא גם הצמיחה שלושה כוכבי NBA ועוד כדורסלנים נפלאים רבים. זאת למרות שהיא הצטרפה לפיב"א רק ב- 1992.

אבל הכדורסל הליטאי נולד כמעט שישים שנה קודם לכן, כאשר ליטאים שחזרו משהות ממושכת בארצות הברית החלו לבנות מגרשים ולשחק את המשחק בארצם. הטל ברודי של הליטאים הוא פרנק לובין, או בשמו הליטאי פרנאס לובינאס, אמריקאי בן להורים ליטאים שהצטרף לנבחרת הלאומית לאחר שכבר כיכב במכללת UCLA וזכה עם נבחרת ארצות הברית במדליית זהב במשחקי ברלין 36'. לובין הוליך את ליטא לזכייה בשתי אליפויות אירופה רצופות (37', 39'), הישג כביר למדינה הזערורית שפיתחה באותם שנים הזדהות מוחלטת עם המשחק שהביא לה תהילה בינלאומית. גם לאחר שנכבשו על ידי ברית המועצות באמצע שנות הארבעים המשיכו הליטאים לשחק ולהצטיין בכדורסל, שהפך לאחד הסמלים הלאומיים החשובים בתקופת השלטון הסובייטי. "השחקנים הכי טובים של נבחרת ברית המועצות היו ליטאים ומשחקי הליגה היו האירועים היחידים בהם הציבור הליטאי הרשה לעצמו להתקומם נגד המשטר, גם אם באופן סמלי", מסביר העיתונאי לוקאס זיינאוסקאס.

בשנות השמונים ארבעה כדורסלנים ליטאים היו אחראים להישג עצום שהתברר כאחת משירות הברבור של הספורט הסובייטי: זכייתה של נבחרת ברית המועצות במדליית הזהב במשחקי סיאול 88'. ארווידאס סאבוניס, ואלדמאראס חומיצ'יוס, רימאס קורתינאיטיס ושרונאס מרצ'יולניס הוכרזו כגיבורים לאומיים. הראשון, יותר מכל היתר, סימן את פריחת הכדורסל הליטאי. הסנטר של ז'אלגיריס קובנה הציע לעולם הכדורסל מוצר נדיר: 2.20 מ' עם אתלטיות מרשימה, יד נהדרת וראיית מגרש מופלאה. "סאבוניס הוא הפוטנציאל הכי גדול שראיתי אי פעם בעמדת הסנטר", אמר מרטי בלייק, הסקאוט הבכיר ב-NBA, שצפה בסבאוניס בגיל 18. אך בעוד סאבוניס וצמד חבריו מז'אלגיריס, קורתינאיטיס וחומיצ'יוס, המשיכו לככב באירופה, החליט הסקנד גארד הצעיר מרצ'יולניס לנסות את מזלו בארצות הברית ולהפוך לליטאי הראשון שחותם ב-NBA.

סוף שנות השמונים הייתה תקופה שבה אירופיים ספורים שיחקו ב-NBA, וגם הם קיבלו את הצ'אנס רק לאחר ששיחקו בתיכון או בקולג' אמריקאי. מרצ'יולוניס, שהגיע בגיל 25 היישר מסטאטיבה וילנה הליטאית לגולדן סטייט ווריורס, היה בגדר תופעה נדירה. לכן גם ההצלחה שלו הייתה כה לא צפויה. הוא נבחר רק במקום ה-127 בדראפט אך הפך מהר מאד לשחקן חמישייה, לצדם של טים הארדוואי, מיץ' ריצ'מונד וכריס מאלין המצוינים, בקבוצה האטרקטיבית שבנה דון נלסון. הכימיה בין הגארד הליטאי למאמן האמריקאי הייתה יוצאת דופן. נלסון ידוע כפריק של אתלטים אבל הוא גם מאד אוהב שחקנים חכמים שמסוגלים לקלוע. מרצ'יולניס לא היה אתלט בחסד, אבל הוא היה קלעי נהדר ומקבל החלטות מוכשר. נלסון אימץ את מרצ'יולניס כבן ובנו הצעיר דוני הפך לחברו הטוב ביותר. במשחקי ברצלונה 92' התנדבו הנלסונים לסייע לנבחרת הליטאית מבחינה מקצועית וכלכלית. דוני הפך לעוזר מאמן ודון גייס כספים מחברים לנבחרת שייצגה מדינה ענייה שזה עתה זכתה בעצמאות. אחד מאותם חברים היה ביל וולטון, שהלביש את הנבחרת בחולצות הפסיכדליות של הלהקה האהובה עליו, גרייטפול דד.

בברצלונה זכתה ליטא במה שלימים יתברר אולי כהישגה הגדול ביותר - מדליית ארד - כשהיא מסיימת רק אחרי הדרים טים המקורית ונבחרת קרואטיה של דראזן פטרוביץ', טוני קוקוץ' ודינו ראדג'ה. על אף שגם באטלנטה וסידני זכתה ליטא בארד המדינה הקטנה לא הצליחה לייצר בשנות התשעים כישרונות בקנה מידה של סאבוניס, קורתינאיטיס ומרצ'יולניס. השמות המשמעותיים אז היו קארנישובאס, שטרומברגאס, אייניקיס וזידרונאס אילגאוסקאס. האחרון אף נבחר במקום ה-20 בדראפט 1996, ואין ספק שמדובר בסנטר הליטאי השני הכי מוכשר אחרי סאבוניס. אך בניגוד לסאבוניס, אילגאוסקאס תרם מעט מאד לכדורסל בארצו. הסנטר של קליבלנד קאבלירס כמעט לא משחק בנבחרת הלאומית וגם הפעם לא יהיה בבייג'ין. "אילגאוסקאס נחשב בליטא לאמריקאי לכל דבר", מסביר העיתונאי זיינאוסקאס.

סאבוניס ומרצ'יולניס, שני ליטאים שטיפחו קריירה קצת יותר מרשימה באמריקה, חזרו לארצם והשקיעו מיליוני דולרים במשחק שהעניק להם תהילת עולם. בעוד הראשון בעיקר תמך בקבוצתו ז'אלגיריס, מרצ'יולניס הקים ב-1993 את ה-LKL - ליגת הכדורסל הליטאית המקצוענית הראשונה. מרצ'יולניס השקיע מאות אלפי דולרים והחדיר שיטות שיווק אמריקאיות אך הוא עשה זאת על אדמה פוריה, כזו שהצמיחה במשך עשרות בשנים שחקני כדורסל מוכשרים ומגוונים. "בליטא מגדלים כדורסלנים טובים מאותה סיבה שבברזיל מטפחים כדורגלנים נהדרים", מסביר זיינאוסקאס, "כמו שבברזיל כל ילד רוצה להיות שחקן כדורגל, ככה אצלנו כל ילד רוצה להיות שחקן כדורסל". כמו בברזיל, גם בליטא תתקשו למצוא שחקן שלוקה בטכניקה בסיסית. "הכדורסלן הליטאי מתחנך על שלושה ערכים בסיסיים", אומר זיינאסוקאס: "קליעה, מסירה וריצה".

ספק אם מישהו בסגל של ליטא בבייג'ין לוקה באחד משלוש היסודות הללו. שראונס יאסיקבצ'וס, רמונאס שישקאוסקאס, דריוש לברינוביץ', קז'ישטוף לברינוביץ', לינאס קליזה, דריוס סונגליה, ורימאס קאוקינאס מרכיבים נבחרת עתירת ניסיון וכשרון שהתחושה כלפיה בארצה מאד חיובית, בעיקר אחרי ההעפלה לחצי הגמר מול ספרד. זיינאוסקאס סבור כי "מדליה אינה רק משימה אפשרית, אלא אף מתבקשת". זה נשמע קצת מצחיק כשעיתונאי שבא ממדינה של 3.3 מיליון תושבים אומר את זה. מצד שני, באיזו עוד מדינה כדורסל הוא הספורט הפופולרי מכולם?