ביניש נגד התקשורת המגוייסת 'של פרידמן'

על אלו, לדבריה, נוספים "גורמים אינטרסנטיים ולאו דווקא אוהדים בתקשורת". אין ספק, "התמונה התקשורתית משפיעה על הציבור שרוב המידע שלו מגיע דרך אמצעי התקשורת ואם הוא מסולף זה בהחלט נצרב בתודעתו". לדבריה, חל שינוי כיום בפעילות התקשורתית של צדדים במשפט והפעילות התקשורתית שיכול להשיג צד המאוכזב מפסק בית משפט, אינה דומה לעבר. "בתיקים גדולים יותר של בעלי אמצעים מועסקים אנשי יחסי ציבור".

"בסופו של יום", אמרה ביניש, "כשהשופט או השופטים משוכנעים בדרך עבודתם כנכונה - אי אפשר להפגע עד כדי התמוטטות או אובדן האמון העצמי בגלל סקר או כתבה, יש לנו חוסן פנימי כשאנחנו מאמינים בדרכנו".

אך לא רק חוסן, אלא גם פעילות תקשורתית. ביניש הבטיחה לשופטים כי המערכת פועלת לשינוי "התמונה", יותר ממה שהם מודעים. "אין לכם מושג כמה פרסומים מטעים וכוזבים נמנעים. הקדשנו במשך שהשנים הרבה מחשבה לנושא והטיפול לא הסתיים, גם לעניין הרחבת מערך הדוברות וגם לאסטרטגיה תקשורתית. הקמנו מחדש את ועדת ההיגוי לדוברות שתתחיל להתכנס בשנת העבודה הבאה".

את נאומה הקדישה לנושא נוסף, מערכת היחסים עם עורכי הדין. לדבריה, רבים מהשופטים חשים יחס של "זלזול או חוצפה" מצד עורכי דין או אפילו צדדים המופיעים בפניהם. לעניין זה, לדבריה, יש סיבות חברתיות לא מעטות. "ציבור עורכי הדין גדל. עשרות אלפים אנשים בהם צעירים שגדלו וחונכו בעבירה של זילות, של חוסר תרבות דיבור. חלפו הימים שעורך הדין בחליפת שלושה חלקים משתחווה אפיים ארצה ויוצא מהאולם בצעידה לאחור. כשמגיע פעם בזמן רב עורך-דין כזה, אנחנו עצמנו לא מאמינים. איפה הימים שכאשר הניח עורך-דין מעיל על הספסל היה הנשיא זוסמן מעיר שכאן לא מלתחה. אבל העידן הוא אחר. מותר לנו להעיר במקרים מתאימים, אני חושבת שיש מקרים שמצדיקים תלונה ללשכת עורכי הדין".

היא הודיעה כי בכוונתה לפנות ללשכה כדי שתקדיש מחשבה ל"חינוך עורכי הדין להופעה בבית המשפט". יחד עם זאת, הדגישה, "את האווירה באולם יוצרים כל המשתתפים בדיון וכמובן גם השופט. השופטים יכולים למתן תגובה, להעיר באופן שאינו פרובוקטיבי ולא להיגרר לאווירה המתוחה שלעתים מנסה עורך-דין ליצור. הרבה ניתן לפתרון גם באופן בו ינהל השופט את הדיון כשלא יתן לאותו ערך-דין המנסה לא פעם מתוך כוונה להוציא שופט משלוותו. האיפוק של השופט, המכובדות של הדיון הינם חלק מהתכונה שאנו קוראים לה 'מזג שיפוטי'".

בכינוס חשפה ביניש את תוכניתה להקמת ערכאה רביעית, בית משפט לערעורים, בין בית משפט מחוזי לבית משפט העליון. התוכנית נמצאת לדבריה בשלבים ראשונים.

שר המשפטים פרופ' דניאל פרידמן התמקד בנאומו בהישגים. בין היתר ציין את הגידול במספר השופטים "מספר השופטים היום הוא הגדול ביותר אי פעם, בשנה וחצי האחרונות (זמן כהונת השר) מונו יותר ממאה שופטים שהביאו להקלה משמעותית על המערכת. מס' התיקים הנכנסים ירד לאחרונה ומלאי התיקים הוא הנמוך ביותר מזה שש שנים. חוק הקדנציות עבר והדבר יביא שופטים נוספים לתפקיד של נשיאים, סגנים או שופטים בכירים".

הוא ציין כי באמתחתו הבטחה לתוספת של 80 שופטים בתוכנית רב שנתית, התוכנית תמומש במלואה, ותקציב המדינה לא פגע במערכת.

צעד נוסף משמעותי עליו הצביע פרידמן הוא הפרדת ההוצאה לפועל ממערכת בתי המשפט. הוא סיפר על תנופת בינוי של בתי משפט וגם בישר על התחלת בבניית בית משפט בתל אביב בתחילת שנת 2009. פרידמן הבטיח לשופטים כי יעשה כל דבר כמיטב יכולתו ו"במהירות האפשרית" כדי לקדם את החקיקה בכנסת.

פרידמן סיכם את דבריו בשבח המערכת, "יש לנו מערכת משפט מפוארת", אמר.