אנשים המאמינים כי אין טעם לחיים, נמצאים בסבירות גבוהה יותר למות במהלך השנים הבאות הקרובות. כך קובע מחקר יפני.
הסיכון הגובר למוות נבע בעיקר ממחלות קרדיווסקולריות (של הלב וכלי הדם) ומגורמים חיצוניים - בעיקר - התאבדות.
לדברי החוקרים, המחקר הוא המקיף ביותר שנעשה עד כה בניסיון לגלות כיצד שמחה ותחושה של הנאה מהחיים משפיעים על הסיכון למוות, ורק השני שבחן את המוות מגורמים ספציפיים.
החוקרים בחנו 43,391 גברים ונשים בני 40 עד 79 שהתגוררו באזור אוסקי ועקבו אחריהם לאורך 7 שנים. במהלך תקופה זו 3,048 מהם מתו. כל המשתתפים נתבקשו לענות על השאלה "האם אתם מרגישים ikigai בחייכם"? ikigai מוגדר מבחינה תרבותית בחברה של יפן כמושג כולל המתאר בצורה סובייקטיבית את תחושת הרווחה בחיים. הוא קשור לשביעות רצון מהחיים, הערכה עצמית, מצב רוח, שמחה וכן התחושה לגבי משמעות החיים.
59% ענו בחיוב, 36.4% ענו כי אינם בטוחים ו-4.6% ענו בשלילה.
אלו שלא הייתה להם תחושה של שביעות רצון מהחיים היו בסבירות נמוכה יותר להיות נשואים או מועסקים, והיו גם בעלי השכלה נמוכה יותר, סבלו מבריאות גרועה יותר, חשו לחוצים יותר מבחינה מנטלית וסבלו יותר מאחרים מכאבים שונים. הם סבלו גם מתפקוד פיסי מוגבל יותר מאחרים.
אך גם לאחר שהחוקרים השתמשו בשיטות סטטיסטיות כדי לנתח גורמים אלו, אנשים ללא תחושה של שביעות רצון מהחיים עדיין היו בסיכון גבוה למות במהלך תקופת המעקב בהשוואה לאנשים שהיו שבעי רצון. הקשר היה עצמאי ולא היה תלוי בהסטוריה של מחלות ושימוש באלכוהול.
בסה"כ, אנשים שלא הרגישו כי לחיים יש ערך כלשהו היו בסיכון גבוה ב-50% למות מכל סיבה שהיא במהלך תקופת המעקב בהשוואה לאלו שהרגישו כי החיים שווים לחיות אותם. הם היו בסיכון גבוה ב-60% למות ממחלה קרדיווסקולרית, בעיקר שבץ, ובסיכון גבוה ב-90% למות מגורמים "חיצונייים".
מבין 186 מקרי המוות שנבעו מגורמים חיצוניים, 90 היו מקרי התאבדות.
