חברות הקרוז משנות מסלולים כדי לחסוך דלק

כאשר תצא ספינת הטיולים אקספלורר אוף דה סיז, שאורכה 310 מטר, למימי צפון האוקיאנוס האטלנטי בשנה הבאה, היא תשהה יותר זמן מבעבר מול חופי ניו-אינגלנד שבמזרח ארה"ב, ופחות זמן מול חופי קנדה, ולא משום שהנופים יפים יותר.

רויאל קריביאן אינטרנשיונל וקווי שיט קרוז אחרים החלו לשנות את נתיבי הטיולים כדי לחסוך דלק. מחירי הדלק הגבוהים אוכלים בכל פה ברווחיות הענף. לשינוי המסלולים יהיו בוודאי השלכות לא רק על רווחיות חברות השיט, אלא יהיו גם מרוויחים ומפסידים בערי הנמל לאורך הדרך.

כאשר ספינות הקרוז נכנסות לנמל בר שבמדינת מיין, למשל, כל נוסע מוציא בממוצע 105 דולר בחוף, לפי סקר שעשתה אוניברסיטת מיין בשנת 2002. קל לחשב כמה תביא הספינה אקספלורר אוף דה סיז, המסוגלת להוביל 3,000 נוסעים. אפילו ספינה במחצית גודלה מביאה לעיר נמל שהיא מבקרת בה הכנסה של 160,000 דולר. פירוש הדבר כסף גדול לעיר פורטלנד, למשל, הצופה בשנה הבאה יותר מ-30 ביקורים של ספינות המסוגלות להוביל 3,000-1,000 נוסעים.

בעוד פורטלנד עומדת לקטוף הרבה רווחים משינויי המסלולים, ערי נמל לאורך החוף האטלנטי של קנדה עלולות לאבד הכנסות גדולות. נמלי החוף האטלנטי של קנדה נהנו מגידול של 33% מביקורי ספינות הקרוז בשנים 2007-2000, לפי נתוני איגוד הקרוז של קנדה האטלנטית.

חברת רויאל קריביאן אינטרנשיונל שינתה את מסלולי הסתיו הבא לספינה אקספלורר אוף דה סיז לאורך הנתיב הצפוני, וקיצרה את המרחקים בין הנמלים. במקום להפליג מניו ג'רזי לקוויבק סיטי ובחזרה, תוסיף הספינה תחנות בניו אינגלנד ולא תפליג צפונה יותר מהליפקס, שבנובה סקוטיה הקנדית. הסיבה העיקרית היא צריכת הדלק, אומרת החברה. צריך להגיע לתועלת הכלכלית הגדולה ביותר האפשרית תוך פגיעה מינימלית בנוסעים.

חוסכים גם בנורות

חשבונות הדלק של חברות השיט מסתכמים במאות מיליוני דולרים וספינותיהן יכולות לגמוע רבבות גלוני דלק בכל שיט. מחירו של הדלק לספינות עלה במקביל למחיר הנפט. רבים מקווי הקרוז הוסיפו היטלי דלק לדמי השיט אבל עלויות האנרגיה ממשיכות לנגוס ברווחים.

קווי הקרוז החלו להשתמש בנורות חוסכות אנרגיה ובציפויי חלונות להחזרת החום מקרינת השמש כדי לשמור על צינת החדרים. הם גם משתמשים בצבע חדש לגופי הספינות כדי להקטין את החיכוך עם המים.

וכאמור, הם משנים את המסלולים כך שהספינות יאטו את השיט ויקטינו את מרחקי ההפלגה. חברת הקרוז קרניוול, שבשליטת משפחת אריסון, נורוויג'ן קרוז ליין, ואחרות, הודיעו כי עלויות הדלק הגבוהות הן גורם חשוב בנתיביהן החדשים. במקרים רבים, הנוסעים כמעט לא מרגישים בהבדל.

בנוסף על שינוי הביקורים בנמלים בנתיבים מסוימים, רויאל קריביאן משנה גם את ההגעות והיציאות של הספינות. במקרים מסוימים, הספינה עוזבת את הנמל חצי שעה מוקדם יותר בלילה ומגיעה חצי שעה יותר מאוחר בבוקר - כדי לאפשר לספינות לשוט במהירות איטית יותר בין הנמלים. האטת המהירות מפחיתה עלויות. למשל, שיט במהירות של 23 קשר (42 קמ"ש) יצרוך פי שניים דלק משיט במהירות של 15 קשר (27 קמ"ש), בספינה מהדגם החדש סולסטייס שתושק השנה בקווי הקרוז של הים הקריבי.

חיסכון בדלק כאסטרטגיה שיווקית

ערי נמל מסוימות בארה"ב מנצלות את בעיית הדלק לצורכיהן. במדינת מיין למשל, קונסורציום המעודד את השימוש בנמל פורטלנד כיעד לספינות קרוז מנצל את יוקר הדלק כאסטרטגיה שיווקית. בסתיו שעבר נועדה נציגת הקונסורציום "פורטלנד ומעבר לה" עם נציגים של חצי תריסר חבורת קרוז בדרום פלורידה, והדגימה להם כיצד יחסכו בדלק אם יכללו את פורטלנד במסלולים מסוימים. בנוסף על האטרקציות של דרום מדינת מיין, הראתה להם נציגת הקונסורציום כיצד ביקורים בנמלים קרובים חוסכים להם כסף.

עצירה בנמלים קרובים יחסית מאפשרת לספינות לשוט במהירות של 12 קשר (22 קמ"ש), ולהימנע מהפלגות מהירות הזוללות דלק. המסלולים שהציעה הראו שחברת הקרוז יכולה לחסוך 100,000-40,000 דולר לשבוע בדלק בלבד. וזה היה לפני עשרה חודשים, כאשר מחירי הדלק עדיין היו נמוכים יותר.