|
|
תעודת זהות חכמה. בינתיים רק בבריטניה [צילום: AP]
|
|
|
|
|
בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את החלטת משרד הפנים לשאת ולתת עם חברת היולט פקרד (ישראל) (HP) על התקשרות איתה בלא מכרז על הנפקת תעודות הזהות החדשות לאזרחי ישראל, המבוססות על טכנולוגיית "הכרטיס החכם", במסגרת פרויקט תיעוד לאומי ממוחשב (תל"ם).
בכך דחה השופט יצחק נועם עתירה של דפוס בארי נגד החלטת משרד הפנים כי המשא-ומתן יהיה דו-שלבי, כאשר בשלב הראשון יהיה המשא-ומתן רק עם HP,ואם לא יצליח - יהיה משא-ומתן גם עם גורמים אחרים. השופט חייב את דפוס בארי לשלם למדינה הוצאות בסך 40,000 שקל ול-HP שכר טירחת עו"ד בסך 40,000 שקל.
התוכנית להחלפת תעודות הזהות הקיימות, העשויות מנייר וניתנות לזיוף קל, בתעודות המבוססות על טכנולוגיית "הכרטיס החכם", החלו לפני כעשור. התעודות החדשות תוכננו להיות בעלות מאפיינים מתקדמים ואמצעי ביטחון טכנולוגיים נגד זיופים. בין-היתר, נועד הכרטיס להיות עמיד יותר מפני בלאי, להציע אפשרות לאימות אלקטרוני לשם קבלת שירותים שונים מגופים ציבוריים ופרטיים, ואף לאפשר בעתיד חתימה אלקטרונית באמצעותו.
החלטת משרד הפנים התקבלה לאחר שבוטלו שני מכרזים פומביים. המכרז האחרון בוטל לאחר ש-HP הייתה היחידה שעמדה בו בתנאי הסף, אך הצעתה נדחתה משום שהמחיר שהציעה היה גבוה יחסית לאומדן המכרז.
משרד הפנים נימק את החלטתו לשאת ולתת בשני שלבים, ובשלב ראשון רק עם HP, הן בחיוניות קידומו המהיר של הפרויקט, בחשיבותו הלאומית ובשיקולים המקצועיים והביטחוניים העומדים בבסיסו, הן במסקנת ועדת הפטור כי אין עוד תועלת בקיומו של מכרז שלישי, והן בעובדה שרק HP עמדה בכל תנאי הסף והמוצר שהציעה נבחן בארץ ובחו"ל לשביעות רצון ועדת המכרזים.
בארי השתתפה אף היא במכרז השני, אך הצעתה נפסלה מחמת אי-עמידה באחד מתנאי הסף, הנוגע להצגת אישור רשמי של גורם מוסמך כי מערכת ההפעלה המוצעת עומדת בדרישות התקינה של המכרז.
בעתירתה, לא התלוננה בארי על עצם ההחלטה בדבר ניהול המשא-ומתן להתקשרות בפטור ממכרז, אך גרסה כי ההחלטה לנהל את המשא-ומתן בשלב הראשון רק עם מי שעמד בתנאי הסף במועד המכרז, HP, לוקה באי-סבירות קיצונית, בייחוד לנוכח העובדה שהצעתה הכספית במכרז הייתה מופרזת. לפיכך, ביקשה שההחלטה תתוקן באופן שהמכרז יהיה חד-שלבי, ובו תשותף גם היא.
החלטה סבירה
בפסק הדין שדחה את העתירה קבע השופט נועם כי בהחלטת ועדת המכרזים לא נפל פגם המקים עילה להתערבותו. הוא ציין כי לא נפל פגם בעצם ההחלטה לנהל משא-ומתן להתקשרות בפטור ממכרז, לנוכח מסקנת הוועדות כי בעריכת מכרז שלישי לא תהיה תועלת. כמו-כן קבע כי לא נפל פגם בהחלטה לנהל את המשא-ומתן במתווה הדו-שלבי שנקבע, כאשר בשלב הראשון תינתן קדימות ובלעדיות למי שעמד בתנאי הסף של המכרז, HP; ובשלב שני, עם גורמים נוספים.
השופט כתב כי ההחלטות הונחו משיקולים ענייניים, ובהם שיקולים הנוגעים למקצועיות, ליעילות, להגינות ולחשיבות הלאומית של הפרויקט והצורך בקידומו המהיר לאחר עיכובים ממושכים של שנים, ואין הן חורגות ממתחם הסבירות.
