מרדכי שניאור תבע את חברת דיואני סנטר (ישראל) - אטריום ביצועים וייזום בע"מ בבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב בסכום של 17,077 שקל לאחר שקיבל סלון שונה מהמוזמן. מכתב התביעה עלה ששניאור הזמין סלון מעור תמורתו שילם סך של 9,500 שקל ולאחר שנבדק על-ידי בעל מקצוע התברר שאינו עשוי מעור אלא מבד פוליאסטר. שניאור הפנה לפרוספקט, ממנו הזמין את הסלון, ובו צוין הסלון כפריט 385 העשוי עור משובח. הוא ביקש החזר כספי בתוספת 8,000 שקל בגין הוצאות, טרדה, צער ועוגמת נפש.
בכתב ההגנה השיבה הנתבעת שמטופס ההזמנה עלה ששניאור הזמין סלון מבד, ולא מעור, וזה מה שקיבל. כמו-כן שהפרוספקט, אליו הפנה, אינו קשור להזמנה והגיע לידיו בהקשר אחר. לדבריה, הוא קיבל הנחת טרייד אין ואין לו על מה להלין. הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה בהעדר עילה ובחיוב בהוצאות.
בפסק דין שניתן לפני שבוע וחצי, בהעדר הצדדים, חייב השופט אהוד שוורץ, את הנתבעת לשלם לשניאור 3,000 שקל בתוספת 300 שקל הוצאות דיון בתוך 21 יום. לדברי השופט, שניאור הזמין פריט 385 סלון עור, וקיבל סלון מבד וטענתו זו לא נסתרה. כמו-כן ששניאור לא ביקש בכתב התביעה ביטול עסקה והשבה הדדית אלא פיצוי כספי בלבד. "אני סבור שנוכח העובדה שמה שסופק לתובע נותר בידיו, אך לא סופק מה שהוזמן, זכאי התובע לפיצוי אך לא בסך שדרש". השופט הוסיף שנציג הנתבעת שמכר את הסלון לא התייצב לדיון ולא הפריך את גרסתו של שניאור שלמעשה לא נסתרה.
