היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז מתנגד לשחרור על תנאי של רוצחי הנער דני כץ. מדובר בסמיר גנאמה, פתחי גנאמה ועלי טראד, המרצים מאסר עולם בגין רצח בכוונה תחילה וחטיפה. בעמדה שהגיש (ד') לקראת הדיון (ה', 30.10.08) בבית משפט המחוזי בנצרת, מביע היועץ התנגדות לשחרור על תנאי של הרוצחים. בין היתר חושף היועץ כי למעשה ועדת השחרורים המיוחדת המליצה עקב נסיבות הרצח לקצוב את עונש הרוצחים ל-35 שנה, אך הנשיא שמעון פרס החליט לקצוב ל-30 שנה.
מזוז כתב בהקדמה להתנגדות שהוגשה לבית המשפט: "דמיו של דני כץ זועקים כל העת מן האדמה, וגם חלוף השנים אינו גורע מעוצמת הפשע הנורא אשר קיפד חיים צעירים של נער-חמודות רק בשנים שטרם טעם טעמם של החיים".
נרצח ליד הבית
דני כץ, נער בן 15 נרצח בשנת 1983 לאחר שיצא מביתו בשכונת דניה בחיפה לביקור אצל חבר. גופתו נמצאה לאחר ארבעה ימים במערה ליד סכנין. ב-1985 הורשעו רוצחיו על סמך הודאותיהם בבית משפט המחוזי בחיפה. לאחר הרשעתם ביקשו המורשעים לקיים משפט חוזר, בטענה שהודו בשל "לחץ פיזי". בקשתם למשפט חוזר נדחתה ב-1991 על-ידי נשיא בית המשפט העליון דאז מאיר שמגר. במשפט חוזר שנערך להם בבית משפט המחוזי בתל אביב בשנת 1999 נדחו טענותיהם על הודאה תחת לחץ. הם הורשעו בשנת 2002 במשפט חוזר וערעורם על הרשעתם נדחה.
כאמור, לפני כשנה קצב הנשיא שמעון פרס את עונשם ל-30 שנה ובעקבותיו הגישו באי-כוחם עוה"ד אביגדור פלדמן וסמדר בן נתן, בקשה לשחרור על תנאי (2/3). הבקשה נדחתה על-ידי ועדת השחרורים ובעקבות כך הוגש הערר.
רצו לחטוף ולהרוג ילד יהודי
לקראת הדיון (ה') הגיש היועץ המשפטי לממשלה התנגדות לשחרור על תנאי. בהתנגדות שהוגשה על-ידי נציגיו מפרקליטויות מרכז וצפון, עוה"ד ענת אסיף, גיא אברס וגנית גדות כרמי ודלית שרון גרין, נטען כי מדובר ברצח על-רקע אידיאולוגי "המניע לרצח היה הרצון לחטוף ולהרוג ילד יהודי באשר הוא". לפיכך, למרות העדר חוות דעת של גורמי ביטחון אודות מסוכנותם של העותרים, אין בכך אינדיקציה כי "שחרורם אינו כרוך בסכנה ובפרט במצב הביטחוני הנוכחי".
כמו-כן נטען כי מדובר ברצח חמור על-רקע מעשי הסדום שבוצעו בנער בעת שהיה "מפרפר" בין חיים למוות. "צדקה הוועדה בקביעתה כי שחרורם המוקדם של הרוצחים, יפגע פגיעה חמורה וקשה באמון הציבור במערכת המשפט, באכיפת החוק ובהרתעת הרבים. זאת נוכח אופי עבירות הרצח והחטיפה, עבירות אכזריות ביותר שבוצעו בנער בן 15, אשר נחטף בטבורה של עיר, נדחף בכח לתוך רכב, הובל כשסמרטוט בפיו למקום מבודד ושם חבטו בו בקרש, הכו אותו במכות אגרוף חנקו אותו בחבל ובעודו מפרפר בין החיים למוות ביצעו בו מעשה סדום בזה אחר בזה, בפי הטבעת, השליכו את הגופה והסתלקו מהמקום".
הורשעו גם במשפט חוזר
יתרה מכך, הרוצחים "מעולם לא לקחו אחריות על ביצוע העבירות: הפגיעה באינטרס הציבורי כמו גם הפגיעה הקשה במערכת אכיפת החוק נובעת, בין השאר, מעמדתם של העותרים המכחישים עד היום את ביצוע העבירות, למרות העובדה ש-4 ערכאות לפחות, דנו בעניינם והרשיעו אותם פעם אחר פעם, בהליך רחב וחריג בהיקפו הכולל ניהול משפט חוזר".
לטענת מזוז יש לקחת בחשבון גם את עמדת נפגעי העבירה, משפחת כץ, על-רקע "חומרת העבירות, לאכזריות חסרת הפשר אשר הייתה מלווה בעשייתם", למניע האידיאולוגי שעמד בבסיס ביצוע העבירות ולהותרת חזקת המסוכנות על כנה, כמו גם לטענה כי הרוצחים זכו ש'לא כדין להקלה משמעותית באורך מאסרם'".
הוועדה המליצה לקצוב - 35 שנים
בהתנגדות חושף היועץ כי ועדת השחרורים המיוחדת המליצה לנשיא על קציבה של 35 שנים על-רקע נסיבות הרצח, אך הוא קצב את העונש ל-30 שנה.
בסיכום ההתנגדות נטען כי "מעשיהם של האסירים אופיינו באכזריות והעדר צלם אנוש, ושמכך, מדובר במקרה מובהק בו שחרורם המוקדם של האסירים יפגע פגיעה אנושה באינטרס הציבור, בתחושת הצדק, במערכת אכיפת החוק ובאמון הציבור במערכת המשפט, באשר מי שביצע עבירות קיצוניות שכאלה יזכה לשחרור מוקדם בעבור 2/3 ממאסרו בדומה לכל אסיר אחר".
