בנק לאומי מימש אתמול (ג', 9.12.08) את אזהרתו, שיגבה את החוב של גמול מתוך פקדונותיה של החברה בבנק. יום לאחר שהזהיר שיחלט את הפקדונות - עשה כך הבנק, ללא דיחוי או שיהוי. בכך מוכיח לאומי, ככל הנראה, שמנוי וגמור עמו לנקוט ביד קשה כלפי החברה, שנקלעה להפסדים. קודם לכן הודיע הבנק על ביטול הליווי הבנקאי לחברה לפרויקטים בפתח תקוה, ועל כך שידרוש ממנה לפרוע בהקדם 132 מיליון שקל שכבר קיבלה, כדי לממן את קניית המגרשים.
במקביל, הודה אתמול ליאון רקאנטי, בעל השליטה בחברה: "אין לי כסף נוסף להשקיע בגמול. זו העסקה הגרועה ביותר שעשיתי בימי חיי". רקנאטי דיבר בנימה של עצב, באסיפה של בעלי האג"ח של החברה, שהיא חייבת להם 400 מיליון שקל. הם התכנסו כדי לבדוק מה ניתן לעשות כדי שהחברה תפרע את חובותיה. הוחלט למנות ועדה של שלושה מוסדיים, שהם הנושים הגדולים, כדי לנהל מו"מ עם גמול. רקנאטי, בן 60, כלכלן בהשכלתו, הוא בעל 68% בגמול השקעות, ומכהן כיושב-ראש החברה מ-30 ביולי השנה.
גמול הפסידה בשנה האחרונה 196 מיליון שקל, בעיקר בשל הוצאות מימון גבוהות (48 מיליון שקל), ירידת ערך נכסים (ב-66 מיליון שקל) והפסדים בבורסה (45 מיליון שקל). ההון העצמי של החברה נשחק תוך שנה מ-351 ל-94 מיליון שקל. החברה מנסה לממש נכסים, בהם בניין בניו-יורק וניירות ערך בבורסה, כדי לשרוד. הפרויקט הגדול בפתח תקוה - 523 דירות ומרכז עסקים גדול - מוקפא, לאחר שלאומי ביטל כאמור את הליווי הבנקאי.
זעזועים בניהול החברה
גמול ידעה בחודשים האחרונים זעזועים בניהולה. ב-7 באוקטובר פיטר רקנאטי את יצחק חממי, בעל מניות קטן (2%) בחברה, מתפקידו כדירקטור, ככל הנראה לאחר שחלק על המדיניות של רקנאטי בקשר לפעילות החברה. הנוסח הרשמי אמר כי "רקאנטי ביקש מחממי לסיים את תפקידו".
מרדכי קרת, בעל 1% בחברה, מונה למנכ"ל ב-29 בספטמבר, במקומו של חממי. בשבוע שעבר, לאחר חודשיים בלבד בתפקיד, פרש קרת מתפקידו. במקומו מונו ארז בנדל וסגן מנכ"ל גמול, עמיחי קרופיק, למנכ"לים משותפים.
