גימלאי בזק יישארו במסלול פנסיה 'נחות'

שווים ושווים יותר. בית הדין לעבודה בתל אביב דחה תביעה של גימלאי בזק לסעד הצהרתי הקובע כי הם זכאים להמיר את מסלול הפנסיה שלהם. זאת על-פי הסכם משנת 2001 בין בזק, הגימלאים, קרן מקפת וההסתדרות. בהחלטה קבעו השופטים כי להסכם אין תוקף מאחר ולא אושר על-ידי הממונה על שוק ההון באוצר ומלבד זאת מדובר בהסכם הנוגד את עקרון השוויון ומנוגד להסכמים בין הצדדים.

מדובר כאמור בהסכם משנת 2001 בין הגימלאים לחברת בזק, וקרן מקפת על מתן אפשרות נוספת לעובדים לבחור מסלול פנסיה. האפשרויות הן פנסיה על-פי שיטת הממוצעים - אחוז מהשכר הממוצע במשק או לפי חוק שירות המדינה גימלאות - פנסיה הצמודה לדירוג ודרגה. היוזמה להסכם זה באה על-רקע האכזבה שנחלו עובדים רבים אשר בחרו במהלך המעבר לחברת בזק, בפנסיה על-פי שיטת הממוצעים. בעבור זמן התברר כי הגימלה על-פי שיטה זו נמוכה יותר.

הסכם 2001 שעניינו נדון בבית הדין, נועד למעשה למזער נזקים ולאפשר לעובדים לבחור שוב במסלול פנסיה. בעקבות ההסכם הצליחו 70 גימלאים לממשו אולם הממונה על שוק ההון התערב ודרש מבזק לממן את ההמרה, סכום של 50 מיליון שקלים.

בזק דחתה את הדרישה וטענה באמצעות באת-כוחה עו"ד תמר גולן כי למעשה אין לה נגיעה לעניין שכן אליה פנו, לחתימה על ההסכם כדי לרשום אותו כהסכם קיבוצי, רק כאשר ההסכם היה גמור ועשוי. יתרה מכך גולן הדגישה כי בזק חתמה על ההסכם רק לאחר קבלת מכתב התחייבות המבטיח כי לא תהיינה כל עלויות לחברת בזק בהקשר עם ההסכם. המדינה טענה כי לא ניתן אישור הממונה על שוק ההון להסכם ואם היה מובא ההסכם לאישורו הוא לא היה מאשר. המדינה טענה כי קרן מקפת "בחרה להתעלם מהתחייבותה לפנות לקבלת אישור הממונה להסדרים מעין אלה...מתן זכויות כספיות ניכרות לקבוצת עמיתים משמעה פגיעה ביתר עמיתי הקרן ובעקרונות השוויון עליהם מושתתת קרן הפנסיה".

כאמור, הגימלאים פנו באמצעות בא-כוחם עו"ד מאיר ליפא לבית הדין לעבודה לאכוף את ההסכם. אך נכונה להם אכזבה. בית הדין לעבודה דחה את בקשתם. השופטים אייל אברהמי, יהושע ענר וקובי משה קבעו כי מתן זכות בחירה נוספת לקבוצה מסוימת של עובדים "הינה מתן עדיפות בניגוד לעקרון השוויון וללא כל הצדקה עניינית". יתרה מכך, השופטים מתחו ביקורת על הסכם השני. "לטעמנו חתימת ההסכם על-ידי הצדדים מלכתחילה הייתה מלווה בחוסר תום לב, שכן הקרן התחייבה להעניק לתובעים זכות המרת מסלול פנסיה מבלי שהייתה לה היכולת לעשות בעלות ההסכם, בהנחה כי המדינה תשלם. כך גם התובעים שקיבלו את הזכות במסגרת ההסכם, מבלי לקחת בחשבון את העלות ומי ישא בה".

הם הוסיפו כי לאור התחייבות הקרן כלפי בזק בעניין "אי נשיאה בעלויות ההסכם, אין זה צודק לחייב את בזק לשלם את הסכום הנדרש לקבלת אישור הממונה...לא זו אף זו, הואיל ובזק רכשה את הזכויות הפנסיוניות של התובעים, על-פי תחשיבים אקטואריים, הרי שאכיפת ההסכם בנסיבות הענין ידרוש מבזק או מהמדינה כפל תשלום עבור הזכויות הפנסיוניות, ללא הצדקה".

"הסכם 2001 בטל", כתבו השופטים, "בשל העובדה כי לא קיבל ואף לא התבקש אישור הממונה על שוק ההון". "משעה שתנאי מתלה בהסכם לא התקיים הרי שההסכם בטל מעיקרו ואין לו נפקות. אין הצדקה להורות על אכיפת ההסכם, שהינו מנוגד לעקרון השוויון, לתקנון הקרן ולהסכמים בין הצדדים".