|
|
רמון. עשה את בחירתו [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
פרשת הנשיקה - סמכו על פער הגילים. השופט (בדימ.) בועז אוקון אמר כי בפסק הדין שבו הורשע השר חיים רמון היו כשלים וכי אין לו ספק כי רמון היה יכול להגיש ערעור. אלא, שאז רמון היה צריך להיות נכון "להסתכן בכך שיוסיפו את הקלון".
אוקון התייחס לפרשת "הנשיקה" של רמון במהלך השתלמות הפורום הפלילי של לשכת עורכי הדין באילת. הוא ציין כי בית המשפט ביסס את הפסיקה שלו על העדפת גרסת המתלוננת. "השופטים סמכו על פער הגילים בין הנאשם למתלוננת, על הרושם שאיש לא יכול היה להתייחס ברצינות להצעת הנסיעה שהציעה לו".
אוקון, בעבר שופט בית משפט המחוזי, אמר כי בפסק הדין נפלו כשלים, אחד מהם, ענין מסירת הטלפון על-ידי המתלוננת. הוא ציין כי רמון טען, "והקורבן העידה על כך", כי "אחרי האירוע הוא בקש ממנה את מספר הטלפון שלה, והיא נתנה לו את מספר הסלקום. רמון טען שמכך הסיק שהיא לא רעדה מהענין. היא טענה שחשה נבוכה ופעלה מתוך אוטומטיות. היא גם טענה שחשה בושה עם הענין, שנתנה לו את המספר ולא סיפרה לאיש".
אוקון הוסיף כי "המפקדת של המתלוננת נזכרה אחרי עדותה, שגם איתה המתלוננת דיברה על מספר הטלפון, נזכרה שסיפרה לה, ציינה שהמתלוננת לא הייתה בטוחה מדוע מסרה לו, נדמה לה שציינה בפניה, שאולי תרצה לעבוד אצלו לאחר הטיול".
המפקדת, לאחר שנזכרה בעניין פנתה לחוקרת מירי גולן, וזו "הפנתה לחוקר האחר - לערן קמין, שאמר לה שהם סיימו את עבודת החקירה בתיק, ושתספר את הענין לפרקליטה. שולחת הפרקליטות מכתב, שהמפקדת העלתה את הענין".
לדבריו, בית המשפט היה אמור "להתמודד עם הדברים, אולם מאידך, קבע שאין חולק על כך שלא סיפרה על הענין לאיש, וזאת למרות שהנתון היה בפניו. המתלוננת לא נשאלה על כך, והנתון לא נבדק".
כאמור, אוקון הדגיש כי אין לו ספק שחיים רמון יכול היה להגיש ערעור, אלא שבכך היה טמון גם סיכון, "האם הייתם מעדיפים להעלות את הטענה העובדתית הזו ולהסתכן בכך שיוסיפו את הקלון. כל אחד עושה את בחירתו שלו".
