|
הוויכוח בוועדת הכנסת לאחר פסילת הרשימות [פלאש 90]
|
|
|
|
|
דורית ביניש [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ ביטל את החלטת ועדת הבחירות המרכזית לפסול את המפלגות הערביות בל"ד ותע"ל-רע"מ. מדובר בפסילתן בטענה כי הן שוללות את היות המדינה יהודית דמוקרטית וכן, כי הן תומכות בארגון טרור.
ההחלטה לבטל את פסילתה רשימת רע"מ-תע"ל, קרי לבטל את החלטתה של ועדת הבחירות המרכזית לפיה מנועה רשימת רע"מ-תע"ל מלהשתתף בבחירות לכנסת ה-18, התקבלה על-ידי ההרכב כולו: נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש, והשופטים, אילה פרוקצ'יה, אדמונד לוי, אשר גרוניס, מרים נאור, עדנה ארבל, סלים ג'ובראן, אסתר חיות ויורם דנציגר.
החלטה בדבר ביטול פסילת בל"ד (רשימת אלתג'מוע אלווטני אלדמוקרטי), התקבלה ברוב דעות כנגד דעתו החולקת של השופט אדמונד לוי.
חוק השבות - אנכרוניסטי
הדיון בעתירה (ג') עסק בשאלות יסוד כמו חוק השבות ומהי משמעות היות המדינה יהודית ועוד. במהלך הדיון שאל השופט לוי, את בא-כוח העותרים, עו"ד ג'בארין, האם עמדת מרשיו היא כי חוק השבות הוא חוק גזעני. ג'אברין אמר כי "בל"ד ורע"מ תע"ל וגם ח"כ אחמד טיבי אומרים כי החוק הזה אנכרוניסטי". הוא הוסיף כי יש ויכוח על חוק השבות וכי "בית המשפט העליון בחלק מפסקי הדין שלו רמז, בפסק דין של איחוד משפחות של השופט מישאל חשין, סטמקה, צריך לתת פרשנות מצמצמת לחוק השבות, ככל שנותנים פרשנות מצמצמת, נמעיט בין האפליה של האזרחים היהודים והערבים".
עוד טען ג'אברין כי למעשה אין ראיות למעשים המיוחסים לעזמי בשארה וכי היועץ המשפטי "לא הכריז עליו כארגון טרור, ארגון עוין או מייצג מדינת אויב. זו הכרזה קלה ביותר. לפי פקודה למניעת טרור די בכך שהממשלה תכריז, והיא לא עשתה את זה".
יתרה מכך, הוא חשף כי "חלק מארגוני זכויות האדם, ישראלים יהודים, פנו ליועץ המשפטי ואמרו שיפנו לבג"צ כדי להכריז על הקשר עם בשארה כקשר חוקי".
בא כוח ועדת הבחירות המרכזית עו"ד איתן הברמן התייחס לסוגיית חוק השבות וטען כי "המדינה צריכה לקיים חיי שיוויון מלאים בכל התחומים... יחד עם זאת למשל כשבא מישהו ורוצה להכנס למדינה ולהיות אזרח בה...בדרך להכנס יכול שלא יהיה שוויון".
ועדה הבחירות משמשת כממברנה
בא-כוחה של מפלגת ישראל ביתנו, עו"ד יואב מני טען כי טענות לדחיית הערעור כמו "משקל ראייתי, מאסה קריטית, הם מונחי 'שסתום'. אפילו בתיק אזרחי הכי קטן ומשעמם יש תמיד שיקול דעת אחרי זה. בתיק הזה זה מונח שסתום למדיניות". מני הוסיף כי תפקידה של ועדת הבחירות המרכזית היא להוות "ממברנה" שתפקידה לעצור את ה"כשל הציבורי הנרכש" המוצג כ"הרחבת השיח הציבורי". הוא שאל: "האם אין אמת ואין שקר ויש רק נרטיבים, שיח אקדמי שכזה. בית המשפט העליון נתן כרטיס צהוב וזה הזמן לתת כרטיס אדום".
בא-כוחה של סיעת האיחוד הלאומי עו"ד אלי שמוליאן טען כי ישראל מצויה על מדרון חלקלק שלא יודעים איפה ייעצר. בל"ד לטענתו באתר שלה מציינת מהם החוקיםשאיםנ מוצאים חן בעיניה, חוק האזרחות והכניסה לישראל "זה הגרעין שבגרעין", יש לבל"ד "בעיה" עם "יהוד הנגב והגליל". לשיטתם, ישראל צריכה לסגת "מכל השטחים הכבושים משנת 1967, צריכה לסגת מרמת הגולן, אסור לייהד את הנגב והגליל ומה יישאר למדינת היהודים? בין גדרה לחדרה וזה צריך להיות גם דו לאומי". הוא הוסיף כי "מכבסת המילים לא תוכל לעמוד להם בפני בית המשפט העליון".
עו"ד יצחק בם, אף הוא מייצג את סיעת האיחוד לאומי, טען כי "יהדותה של המדינה היא הצופן הגנטי שלה. לכן כשבאה רשימה ומבקשת לסתור את התכלית ולעוקרה מהיסוד, זו שלילה של יהדותה של מדינת ישראל. עו"ד ג'אברין אומר שהוא בעד קיום המדינה רק הוא לא מסכים עם כמה דברים בחוקה. זה כמו שאדם יאמר שאינו רוצה להרוג אלא רק רוצה לעשות מהפכה ב-די.אנ.אי שלו. בעצם שתי הרשימות מבקשות לרוקן את המדינה היהודית מתוכנה וזה כמו לחסלה".
הפרקליטות: את הרשימות החרדיות לא פוסלים
נציגת הפרקליטות עו"ד בריקסמן טענה כי "ועדת הבחירות לא עמדה במבחנים לפסילת רשימות..החלטת הוועדה אינה עומדת בקנה אחד עם הפסיקה שהייתה עד היום". היא הוסיפה כי שגם עמדות של רשימות חרדיות אינן עולות תמיד בקנה אחד עם הדמוקרטיה אבל "אף אחד אינו מעלה על דעתו לפסול את הרשימות החרדיות. זה מה שהוביל את בית המשפט לעילות הפסילה. הפסילה עקבית הי אלא פסילה מקרית. היא רב דורית... הפסיקה הכירה את הפרובלמטיות הזו נתנה פרשנות שמצד אחד נותנת תוקף לחוק היסוד ומצד שני לא פסלה... הפסיקה מאפשרת לערכים של יהודית ודמוקרטית לדור בכפיפה אחת ואין שום סיבה לסטות מהפסיקה הזו".
בהתייחסה לטענות עו"ד ג'אברין כי חוק השבות שנוי במחלוקת ויש עליו ביקורת, אמרה הנשיאה ביניש כי "הנחת העבודה היא שיש זכות של שבות ליהודים והויכוח הוא על ההיקף והפרוצדורה, לא על עצם הזכות".