|
|
[צילום: מסעדת kitchen בראשון לציון]
|
|
|
|
|
באזור התעשיה של ראשון לציון שוכן לו מרכז מיוחד לכל מי שאוהב אוכל, אבל לא סתם אוהב אוכל, אלא בעיקר אוהב להכין אותו. קוראים למרכז הזה 'לגעת באוכל' והוא בעצם חנות עצומה לכלי מטבח ובישול, סדנאות שפים ועוד. מקום זה ראוי לסיקור משל עצמו, אולם הפעם נתמקד בביתו היפה, מסעדת ביסטרו דגים ופירות ים, העונה לשם Kitchen.
כאשר סביב לה שוקק חיים אזור התעשיה הכבדה של ראשון, Kitchen מהווה מפלט מרגיע. כשנכנסים אליה, מקבלת מיד את פניך ויטרינת העוגות והקינוחים. הצבת הוויטרינה במיקום זה היא החלטה ארכיטקטונית מצוינת, אלא שהיא מסיטה קצת את תשומת הלב מהעיקר כאן - דגים ופירות ים.
וכך, כשברור לי ולידידי הוותיק והאנין שאנו הולכים לסעוד ממטעמי המעמקים, מיד ביררנו על איזה יין לבן ממליצים לנו. מתוך מגוון די רחב של יינות, התשובה הייתה 'ד"ר לוסן' ריזלינג, ומסתבר שהם צדקו. היין שהגיע מגרמניה בבקבוק כחול היה מעט מתקתק, וליווה אותנו בנאמנות מתחילת הארוחה ועד סופה, כוס אחר כוס (95 שקל).
ואז, פוקצ'ה פשוטה אך איכותית הופיעה לה על השולחן, ואחריה סלטי פתיחה חצופי טעם ומרעננים. משם המשכנו עם עוד מנות ראשונות, ביניהן גם טונה צרובה (43 שקל), שהייתה מתובלת בתערובת ברביקיו. מנה מעניינת ומחדשת, שנתנה לטונה פרשנות בשרנית חדשה.
גם צירוף המנות הבא היה משעשע, שכן היו בו גם פטריות ממולאות פירות ים, וגם פירות ים ממולאים פטריות. המשחק הזה באוכל התאפשר הודות למשחקיות של שף המקום, יוסי צרפתי, עם חומרי הבסיס שלו. פטריות הפורטבלו (37 שקל) העסיסיות מולאו בשר סרטנים כחולים, שקצת הוכנו יתר על המידה, אולם הקלמרי השלמים שמולאו פטריות (39 שקל) היו מעדן והוכנו בדיוק במידה הטעימה, שלא הופכת אותם לגומי (נטייה בעייתית בהרבה מסעדות).
בהמשך ניסינו את כוחו של השף במנות-ים נוספות. ידידי בחר בסטייק המכובד של דג הטונה (89 שקל), ואילו אני, חובב הריזוטו (61 שקל), לא החמצתי הזדמנות לתבשיל אורז הנושא בקרבו משפע הדגה השורצת. כפי שהסביר לנו יוסי, רוב לקוחותיו אוהבים את סטייק הטונה שלהם עשוי וול-דון (בסולם של דגים כמובן), אולם לא ידידי ותיק הסושיות, שהחזיר את המנה ודרש שיביאו לו את הסטייק נא וצרוב קלות בלבד. כשחזר, הסטייק הטרי היה מצוין, במיוחד לצד רטבי הסויה והבלסמי. גם הריזוטו על ירקותיו וציר הדגים שבו היה עשיר - הקלמרי רך, המולים נשלפים והשרימפס פריכים. כורכום תיבל את התבשיל, גבינה כיסתה אותו, ויחד העשירו את פירות הים בריחם. האורז הצהוב היה יכול לקבל עוד קצת בישול כדי לרכך אותו, אבל החוויה הכללית הייתה מצוינת.
ניכר כי השף צרפתי מאוד אוהב את תבשיליו, ונהנה להפיק אותם מחומרים איכותיים. אומנם לא תמיד המטבח יודע להוציא אותן בצורה המדויקת ביותר, אך התוצאה הכללית היא מנות עם כבוד. במרצו ויצירתיותו, צרפתי מציע בכל שבוע ארבע מנות מיוחדות שמחוץ לתפריט, מה שיכול להפוך פגישת עסקים שגרתית באמצע יום חול להפתעה קולינרית.
עבור אחד כמוני, שמשתעמם מהר מאותם טעמים, ומחפש תמיד גיוון, זהו יתרון בולט. אין ספק שלו הייתי עובד באזור התעשיה של ראשון, הייתי נמנה יותר על חובבי האוכל והבישול הפוקדים את מתחם לגעת באוכל בכלל, ואת מסעדת Kitchen בפרט.
