|
חולי ריאות נפגעים [צילום: AP]
|
|
|
|
|
פרופ' גרינבאום. לבדוק פרוצדורות טיפוליות [האוניברסיטה העברית]
|
|
|
|
|
רמה גבוהה של פחמן דו-חמצני עלולה לפגוע בשרירים של חולי ריאות. כך עולה (ד', 22.4.09) ממחקר בינלאומי שנערך באוניברסיטה העברית.
המחקר נערך בראשות פרופ' יוסף גרינבאום מהמחלקה לגנטיקה באוניברסיטה העברית, על-ידי קבוצה בינלאומית של חוקרים, ביניהם: התלמיד כפיר שרעבי, ד"ר עמוס סימון מאוניברסיטת תל אביב, ד"ר גדעון רחבי מהמרכז הרפואי שיבא בתל השומר, ד"ר יעקב שניידר, ד"ר ריצ'רד מורימוטו וד"ר גרג בייטל מארה"ב.
במקרים רבים של מחלות ריאות, כמו מחלת ריאה חסימתית כרונית או אסתמה, ובמיוחד בקשים שבהם, ישנה הידלדלות של השריר ועלייה ברמת הפחמן הדו-חמצני בזרם הדם. הידלדלות השריר בחולים במחלות ריאה עשויה להיות תוצאה ישירה של עלייה ברמת הפחמן הדו-חמצני בדמם של חולים אלו.
פרופ' גרינבאום מציין כי "במצב תקין, הריאות אמורות לאפשר איזון בין רמת החמצן המגיעה מהאטמוספרה לדם ורמת הפחמן הדו-חמצני הנפלטת מהדם לאטמוספרה".
במסגרת המחקר, בחנו החוקרים את תגובתה של תולעת מסוג C. elegans לרמות גבוהות של פחמן דו-חמצני. מנתוני המחקר עולה, כי רמות פחמן דו-חמצני הגבוהות מ-9% (רמות נורמליות של פחמן דו-חמצני בדמם של יצורים חיים היא בערך 5%) הפחיתו את יכולת התנועה של התולעת, והיא סבלה מפגיעה במבנה השריר.
עוד נמצא, כי התולעים הראו קצב התפתחות איטי יותר, היו פחות פוריות, אך עם זאת נמצא כי הן האריכו חיים.
לדברי פרופ' גרינבאום, "תוצאות אלו מחייבות הערכה מחדש של פרוצדורות טיפוליות הכוללות טיפול בחולי ריאות באמצעות רמות גבוהות של פחמן דו-חמצני".