בית משפט המחוזי בתל אביב גזר (יום ד', 20.5.09) 18 חודשי מאסר על החוקר הפרטי אלכס ויינשטיין, שהורשע במעורבות בפרשת הסוס הטרויאני. מדובר בפרשה במסגרתה הוחדרו במרמה "סוסים טרויאנים" למחשביהם של 27 קורבנות. ויינשטיין הורשע בעבירות של קבלת דבר במרמה, חדירה לחומר מחשב, החדרת נגיף מחשב, האזנת סתר ופגיעה בפרטיות.

במסגרת הדיונים לעונש הובא תסקיר מבחן ממנו עולה כי ויינשטיין ייחס את המעשה, בין היתר, לשירותו בעבר בשב"כ ול"שכרון הכוח" שבו לקה במהלך השירות. באי-כוחו, עוה"ד רחל תורן ואהרון שליין, טענו כי יש להקל בעונשו של ויינשטיין בשל שיתוף הפעולה עם המשטרה שבעקבותיו נחשף בפרשה מידע "איכותי".

בושה לשבת על ספסל הנאשמים

ויינשטיין עצמו דיבר על ה"בושה שלו לשבת על ספסל הנאשמים. רוב חייו הבוגרים היה שומר חוק ותרם למדינה, בין בעבודתו, בין בשירותו הצבאי ובין בתחומי ספורט והתנדבות. הוא הסביר את עיקרי כישלונו כאשר בא לעבוד במשרד חקירות, תחת ניהול של איש מערכת לשעבר וקצין בצבא שנראה כשומר חוק. הוא הביע את צערו על הנזק שגרם למשפחה ותיאר את מאפייני הנזק הזה, על כל היקפם. הוא הדגיש, כי לא היה לו כל רווח כלכלי מעבודתו במשרד החקירות וכן כי שיתף פעולה כבר מן היום הראשון. גם במהלך הנוסף של החקירה מסר את כל המידע שהיה ידוע לו ולא השמיט כל פרט".

ויינשטיין הביע חרטה על מעשיו ועל הפגיעה בפרטיות שגרם. עוד טען כי "במשך ארבע השנים האחרונות שמאז תחילת הפרשה ביצע חשבון נפש, ביקורת והלקאה עצמית. כל אלה פגעו בבריאותו ועד כדי התקף לב בגיל 42. היום הוא בתהליך של שיקום, עובד בתחום אחר, אמון על זכויות אחרים ומנסה להתפרנס. בכל לשון של בקשה ביקש לאפשר לו להמשיך את השיקום הזה".


ללכת לקראת משתף הפעולה

כאמור, בית המשפט הטיל עליו עונש מאסר של שנה וחצי. השופט זכריה כספי ציין כי בשיקוליו לעונש לקח בחשבון את העובדה כי ויינשטיין לא נטל בפרשה כסף לכיסו, וכן את שיתוף הפעולה שלו עם המשטרה. "האינטרס הציבורי מצדיק, ככלל, הליכה לקראת עבריין המשתף פעולה עם המשטרה ובענייננו, האינטרס הזה עצמו מצדיק גישה זו לצורך חשיפת העבריינים, מזמיני המידע האסור, או מקבליו ביודעין. לגישה הזו אתן, בנסיבות ענייננו, משמעות של ממש בעת קציבת העונש".

על ויינשטיין נגזרו, כאמור, 18 חודשי מאסר וקנס של 100 אלף שקלים.