בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל ערעור שהגישה הפרקליטות, ופסק כי הפרקליטים במחלקה לחקירת שוטרים (מח"ש) מוסמכים לחתום על כתבי אישום, וכי ההסמכה שקיבלו משר המשפטים הינה חוקתית וחוקית.
הערעור הוגש בעקבות החלטה שניתנה בבית המשפט השלום בחיפה על-ידי השופט רפאל חרסונסקי, שקבע כי צו שניתן על-ידי שר המשפטים - מכוחו הסמיך את הפרקליטים במח"ש לחתום על כתב אישום, אינו חוקתי. ההחלטה התייחסה במישרין לכתב אישום עליו חתמה עוזרתו של מנהל מח"ש, כנגד עופר מרדכי וערן ריבק. השניים הואשמו בתקיפת אזרח. עופר מרדכי הואשם גם בהדחה בחקירת ובהטרדת עד.
פסק הדין ניתן בבית המשפט המחוזי בחיפה על-ידי השופטים מיכה לינדנשטראוס (נשיא, אב"ד), שמואל ברלינר ויצחק דר.
השופט לינדנשטראוס שכתב את ההחלטה מתח ביקורת על השופט חרסונסקי, וכתב, בין היתר: "ריסון עצמי בו נוקט בית המשפט בעת שהוא מעביר תחת שבט ביקורתו, תקנה שהוציא שר במסגרת סמכותו, הוא כלל גדול שעלינו לשוותו לנגד עינינו גם במקרה זה, ודי לחכימא ברמיזא". לינדנשטראוס התייחס לזהירות היתר שיש לנקוט, בבוא שופט לקבוע כי שר בממשלה פועל באופן בלתי חוקתי.
בהתייחסו לעניין נשוא הערעור כתב לינדנשטראוס: "אינני מוצא בסיס לקבוע שהצו אינו חוקתי..."; "למקרה פסק דינו של השופט בערכאה הראשונה היתה לי הרגשה של רוב מהומה על לא מאומה"; במח"ש קיימת הפרדה בין פרקליטים לחוקרים, ואלה אינם מבצעים את תפקידם של אלה. במאמר מוסגר ייאמר כי גם אם לא היתה הפרדה מוחלטת, בין הצד החוקר לצד התובע, הרי שאין בכך כדי לפגוע בהליכים הראויים, והרי יודעים אנו כי עבודתה של הרשות החוקרת, משולבת, לא אחת, בעבודתה של הרשות התובעת... דווקא הפיקוח על פרקליט מטעם התביעה בחקירה, גורמת לזו להיות הוגנת וראויה יותר".
