בכנסת ה-16 וה-17 הועסקו על-ידי הכנסת, באופן ספורדי, עוזרים נוספים עבור חלק מיושבי-ראש ועדות הכנסת. זאת, לנוכח הפעילות הרבה הנוספת, המוטלת על יושבי-ראש ועדות בכנסת, לעומת חברי כנסת אחרים. כעת, כדי להסדיר העסקה זו באופן שוויוני, המביא בחשבון את צרכי כלל הוועדות, החליט יושב-ראש הכנסת, ראובן ריבלין, להעסיק עוזר נוסף לכל יו"ר ועדה קבועה (12 ועדות), וזאת לצד שני העוזרים הפרלמנטריים המגיעים לכל חבר כנסת.
בנוסף הוחלט, כי יו"ר ועדת הכספים (אופיר אקוניס) ויו"ר ועדת החוץ והביטחון (צחי הנגבי) יזכו לעוזר נוסף, בשל ייחודיותן של שתי הוועדות הללו (הבאה לידי ביטוי גם בתחומים ארגוניים נוספים ובכוח האדם העומד לרשותן). כך יהיה מצב בו לכל אחד מהם יהיו ארבעה עוזרים.
היו"ר ומנכ"ל הכנסת נועצו בעניין בפרופ' ראובן גרונאו, יו"ר הוועדה הציבורית לעניין תנאי חברי הכנסת. פרופ' גרונאו סבר, כי העסקת עוזרים נוספים, שאיננה נובעת מתפקידם של יו"ר הוועדות כחברי כנסת בלבד, אלא מתפקידם הנוסף כיושבי-ראש ועדות, איננה מעניינה של הוועדה הציבורית (העוסקת בתנאי שכרם ועבודתם של כלל חברי הכנסת), אלא החלטה מנהלית גרידא.
משכך, הורה היו"ר למנכ"ל הכנסת לפעול מיד לקליטת העוזרים הנוספים כבר עתה, לקראת הדיונים בתקציב המדינה. העוזרים החדשים יועסקו, כבעבר, במשרות אמון, בחוזים מיוחדים, כעובדים בלתי צמיתים (זמניים). העסקתו של עוזר יו"ר ועדה תימשך רק כל עוד נמשכת כהונתו של יו"ר הוועדה בתפקידו זה.
