|
|
אחד השוטרים בפרשה [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
פרשת השוטרים הנוקמים, התארגנות ארבעה שוטרים במשטרת נהריה להנחת מטענים נגד העבריין מיכאל מור, מגיעה להכרעה.
בית משפט המחוזי בחיפה הרשיע (יום ב', 13.7.09) את הארבעה, רב-פקד יניב אשור, יוסי לוי, אלדד חדד, רמי מוסא בהנחת מטעני חבלה ליד ביתו ומתחת לרכבו של מור.
השוטרים טענו - הופקרנו
נדחתה טענת השוטרים להגנה מן הצדק והגנה עצמי מאחר שפעלו לאחר "עשרות אירועים אלימים שבוצעו על-ידי אותם 'גורמים עבריינים', במשך כ-8 שנים ושכללו פגיעות וניסיונות לפגוע בשוטרים ובני משפחותיהם, בראש עירית נהריה ובבנו וכן בעדי תביעה שאמורים היו להעיד נגדם".
הם גם הפנו אצבע מאשימה כלפי גורמי הפיקוד במשטרה אשר למרות הסיכון "הממשי והמוחשי" להם ולבני משפחותיהם, "לא הקדישו במלחמה באותם גורמים עבריינים את המשאבים וכוח האדם הראויים והלכה למעשה, הפקירו את השוטרים המשרתים בשטח והנאשמים ביניהם לחסדיהם של אותם גורמים".
הנאשמים חוו תסכול
בהחלטה על הרשעתם כתב השופט יוסף אלרון כי מהראיות עולה עובדה אחת בבירור, כי הנאשמים חוו תסכול רב מתפקוד המשטרה הקלוקל, בעיניהם, ומיאנו להשלים עימו. "עובדה זו, בצירוף חשדותיהם במור וארגונו כאחראים למעשים פליליים כאלה ואחרים שבוצעו כלפיהם וכלפי שוטרים אחרים, היוו את המניע למעשיהם".
השופט ציין כי "אין זה מתפקידו של בית המשפט לבחון את תפקודו המקצועי של הסגל הפיקודי הבכיר של משטרת ישראל". יחד עם זאת, מעדויות הנאשמים ועדים אחרים עולה, לדבריו, "תמונה בעייתית של תפקוד המשטרה בעיר נהריה, כאשר לא ניתן מענה הולם לפעילות עבריינית חריגה בהיקפה כלפי אנשי משטרה ואנשי ציבור וזאת, לאורך מספר שנים. ללא קשר למאמצים שהושקעו על-ידי המשטרה, ומבלי להכריע איזה דרך טיפול עדיפה, הרי, 'במבחן התוצאה', מדובר בכישלון מערכתי".
גורמים עבריינים הטילו חיתתם על נהריה
הוא הדגיש כי בשש שנים שקדמו לאירועי כתב האישום שרר בנהריה "מצב דברים חסר תקדים ושערורייתי" הכולל עשרות אירועים אלימים בנהריה - פגיעות וניסיונות לפגוע, בין היתר, בשוטרים, בני משפחותיהם, ראש העירייה ועדי תביעה. "מדינת ישראל היא מדינת חוק מתוקנת השוקדת על ביטחונם האישי של תושביה", כתב השופט וציין כי אין מי שחולק על טענת השוטרים כי נכון להיום, טרם הועמדו לדין מור ואנשיו האחראים למעשים אלו.
"נשגב מבינתי", הוא הוסיף "כיצד למעלה משש שנים הטילו גורמים עבריינים את חיתתם על עיר שלמה, מבלי להירתע מלתקוף את גורמי אכיפת החוק עצמם בנשק חם, ומבלי שאיש מהם, נכון להיום, נתן על כך את הדין. מבלי לגרוע מהאמון המלא שבית המשפט רוחש, כמובן, לאנשי רשויות האכיפה, על פניו, מצב דברים זה אינו מתקבל על הדעת ואינו עולה בקנה אחד עם התפקוד המצופה מרשויות החוק במדינה מתוקנת. כל האמור לעיל הובילו אותי למסקנה, כי אי עשייה מספקת של רשויות האכיפה לשמר את שלטון החוק בנהריה היה בין הגורמים שתרמו לביצוע העבירות על-ידי הנאשמים, אשר למעשה נטלו את החוק לידיהם".
הפכו את ההליך הפלילי על ראשו
למרות כל הנאמר אין בכך להצדיק ביטול האישום, הדגיש השופט. לדבריו הארבעה "הפכו את ההליך הפלילי על ראשו ושמו עצמם שופטים ותליינים כאחד, תוך שהם מניחים מראש את אשמתם של נפגעי העבירה ש'סומנו' על ידם ומענישים אותם כראות עיניהם, בין היתר, על-ידי העמדתם והעמדת בני משפחותיהם בסכנת חיים. מסיבה זו, מעשי הנאשמים, חרף הרקע יוצא הדופן שנסקר לעיל, במקום להשיב את שלטון החוק על כנו הוסיפו והרחיקוהו, ובמקום לגשר על תהום אובדן שלטון החוק שנפערה בעירם הוסיפו והעמיקוה...מעשי השוטרים פגעו, בראש ובראשונה, באמון הציבור ברשויות האכיפה, מטרות היסוד של ההליך הפלילי ושלטון החוק עצמם. משכך, הימנעות מניהול הליך פלילי בעניינם תחתור תחת ערכים אלו ועלולה לרוקנם מתוכן. למעשה, במעשיהם שללו הנאשמים את זכותם של מור ובן שלום להליך הוגן, ממנו נהנה כל אזרח וניתן לומר שאי ניהול הליך פלילי בעניינם, היה פוגע בתחושת הצדק.
לפיכך, "ניהול הליך פלילי בעניינם מתיישב עם עקרונות של צדק והגינות משפטית כנדרש בחוק ואין לבטל האשומים נגדם", קבע אלרון.
