תיכננתי לכתוב שההופעה של סוזן וגה (הראשונה מתוך שתיים שהתקיימו אתמול בהיכל התרבות בתל אביב) הייתה טובה אבל מעט פושרת.

תיכננתי לכתוב שהיה חסר בה משהו כדי שתיהפך להופעה מצוינת ומרגשת. תיכננתי לכתוב שפרט לכמה שירים שזכו לביצועים נפלאים ("Penitent", "Calypso" ועוד שניים-שלושה), וגה ביצעה את השירים שלה במקצועיות, בטעם טוב, ברגישות, אך ללא רעב ותשוקה.

תיכננתי לכתוב שעיקר ההנאה מההופעה נבע מהעובדה שכותבת וזמרת נפלאה ביצעה את שיריה היפים מאוד במרחק של כמה עשרות מטרים מאתנו, ולאו דווקא מכוחם של הביצועים עצמם.

תיכננתי לכתוב שהבחירה להופיע עם גיטריסט ובסיסט, וללא מתופף, הוכיחה את עצמה בצורה חלקית בלבד, ושאולי עדיף היה אילו וגה הייתה מופיעה לבד עם גיטרה. אם כבר אינטימי אז עד הסוף.

תיכננתי לכתוב שהביצועים ללהיטים הגדולים של הזמרת היו ברובם עייפים. ב"לוקה" היא העבירה לטייס אוטומטי, ואפילו הוא נרדם. "Marlena on the wall" ו-"Left of center" היו מעט יותר מוצלחים. ואשר ל-"Tom's Diner", חבל שווגה לא שרה אותו א-קפלה.

תיכננתי לכתוב שלנוכח ההדרן המעולה, התעורר החשד שההופעה השנייה אתמול, זו שנערכה בשעה ששורות אלה נכתבו, הייתה יותר משכנעת מההופעה הראשונה. תיכננתי לכתוב שייתכן כי דחיסת שתי ההופעות לערב אחד (בשל דרישת הקהל, שקם על רגליו והריע לווגה ממושכות בסיום ההופעה) פגמה במידת מה באיכותה של ההופעה המוקדמת.

ואז וגה והשותפים שלה עלו להדרן השני, ווגה אמרה: "אני עומדת לבצע שיר מהאלבום האחרון שלי. קוראים לו 'חלומו של במאי פורנו'. זאת בקשה של מישהו, ואני רוצה למלא אותה". זה היה שיר נפלא, וגה ביצעה אותו בצורה מושלמת, והוא שינה את כל הכוונות המקוריות שלי. אחריו כל מה שנותר הוא למחוק את כל מה שתיכננתי לכתוב ולומר שני דברים בלבד:

1. ההופעה של סוזן וגה הייתה נהדרת.
2. אף פעם אל תאמינו לעיתונאי שמבקש מהזמרת שהוא מראיין לבצע שיר מסוים בהופעה שלה בישראל, והיא, בטובה, זוכרת את הבקשה, ממלאת אותה והופכת את העיתונאי לאסיר תודה בעל כורחו.