אחד העקרונות עליהם הסכימו שלושת רשתות בתי הדין ברחבי הארץ השותפות בפורום בתי הדין לממונות היה שחוקי מדינת ישראל שאינם באים בסתירה להלכה, ישמשו כבסיס לגיטימי בנוסף להלכה כשבאים הדיינים לפסוק.
מקרה כזה קרה לפני כשבועיים בבית הדין התורני של ארץ חמדה-גזית בצפת, כשאזרח תבע חברה להשכרת רכב ממנה שכר מכונית. בזמן שהמכונית הייתה ברשות השוכר הוא התנגש באשמתו, תוך כדי נסיעה, בכלי-רכב חונה, וגרם נזקים למכונית החברה ולכלי-הרכב החונה.
לחברת ההשכרה הודיע השוכר על הפגיעה, ונציג מטעמה הגיע לזירת האירוע יום אחרי התאונה. לאחר ששילם השוכר את דמי ההשתתפות העצמית בסך 750 דולרים, הגיעה התביעה מחברת הביטוח של הרכב החונה שנפגע, וחברת ההשכרה סירבה לשלמו בטענה שהשוכר לא שילם סכום נוסף על ביטוח צד ג', ולכן הדבר מחייב אותו לשלם את הנזק שעמד על למעלה מ-20,000 שקלים.
השוכר טען שהיה לו ברור כי המכונית השכורה מבוטחת בצד ג', ולא הובהר לו כי עליו להוסיף תשלום לצורך ביטוח שכזה. מנגד, טענה חברת ההשכרה כי הדבר הובהר לשוכר. לנוכח טענות אלה, דן בית הדין בצפת בראשות הדיין הרב בניהו ברונר, בשאלה מי אמור לשלם את הנזק כאשר אין ברור מה היו העובדות במקרה זה.
בית הדין בצפת הכריע בשבע נקודות:
- שוכר רגיל - שוכר רגיל חייב כשומר שכר, בוודאי שחייב כמזיק על נזק שעשה בידיים;
- הסכמה - שוכר יכול לסכם עם המשכיר על פטור מחיובי שמירה, ואף על פטור מחיובי נזיקין, וכך עושים כשיש ביטוח;
- תשלום חברת הביטוח - בימינו, בכל חוזי הביטוח יש "סעיף תחלוף", לפיו בתמורה לתשלום חברת הביטוח זוכה בזכות לתבוע את המזיק על הסכומים אותם שילמה. לכן, כאשר חברת הביטוח משלמת לניזק, הוא איננו יכול לתבוע את המזיק, גם אם לא התנו במפורש;
- פרשנות החוזה - כיוון שיש ויכוח האם התנו במפורש או לא, בית הדין בדק את החוזה. עולה ממנו שסוכם שיש לרכב ביטוח מקיף וצד ג', ולכן אחריות התובע היא לנזקים שלא יכוסו על-ידי הביטוח בלבד;
- מנהג המדינה - מנהג המדינה הוא שלרכב שכור יש ביטוח צד ג', ועל כך סמך התובע כששכר את הרכב. במקרה כזה, השוכר פטור מתשלום אותו נוהג הביטוח לכסות, אף אם אין ביטוח לרכב;
- נוהג ברשלנות - מנהג המדינה הוא שהביטוח משלם גם כאשר הנוהג ברכב נהג ברשלנות;
- הוצאות משפט - כיון שהצדדים לא נהגו בעורמה אין לחייבם בהוצאות משפט.
בהכרעת הדין, נפסק כי על חברת ההשכרה הנתבעת חלה החובה לפצות את הצד השלישי על כל הנזקים שנגרמו לו. כמו-כן, התובע פטור מלשלם על הנזק שנגרם למכונית אותה שכר. חברת הביטוח קיבלה פטור מהוצאות המשפט.
בפסק הדין, כתב בית הדין כי "על-פי חוקי המדינה המוכרים גם על-ידי ההלכה כ'מנהג המדינה', חברת השכרה חייבת לבטח את רכביה בביטוח צד ג'. התנאי למתן רישיון לחברת השכרת רכב, מופיע בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב) תשמ"ח- 1985. לפיכך, מסתבר שבסתמא, יש ביטוח צד ג', והוא מופעל בעת תאונה".
שימוש בחוקי המדינה
שימוש נוסף בחוקי המדינה לטובת פסק הדין הופיע בדיון בסוגייה האם חברת הביטוח צריכה לשלם את הנזק במקרה של רשלנות מצד השוכר. בית הדין הביא חוות דעת של היועמ"ש לממשלה, שקבע במכתב לחברת הביטוח כי רק במקרה שניתן להוכיח רשלנות רבתי או בזדון תהיה חברת הביטוח פטורה מתשלום לצד ג'.
בפסק הדין, כתב בית הדין: "מנהג המדינה הוא שלרכב שכור יש ביטוח צד ג', ועל כך סמך התובע כששכר את הרכב. במקרה כזה השוכר פטור מתשלום אותו נוהג הביטוח לכסות, אף אם אין ביטוח לרכב". בית הדין חייב את חברת הביטוח בתשלום כל התשלומים המגיעים לרכב החונה שנפגע.
מנהל ארץ חמדה - גזית, הרב עדו רכניץ, אמר ש"פסק הדין משקף את מחויבות בתי הדין בניהולי לכללים אחידים וידועים מראש, וזאת על-מנת להגביר את הוודאות המשפטית של הפונים לבית הדין".
