בבעלותה של חברת תעשיות רוגוזין היו 395 דונם קרקע מצפון לתחנת הכוח "אשכול" של חברת החשמל באשדוד. בשנת 1993 החל מו"מ בין תעשיות רוגוזין לחברת החשמל לרכישת קרקעות רוגוזין. תעשיות רוגוזין הציעה לחברת החשמל ב-24.5 1993 לרכוש את קרקעות רוגוזין בסכום של 18 מיליון דולר. לאור ההצעה שניתנה על-ידי תעשיות רוגוזין, החליטה ועדת הנכסים של חברת החשמל ביום 12.8.93, לאשר כניסת חברת החשמל למו"מ לרכישת קרקעות רוגוזין. החלטה זו אושרה על-ידי דירקטוריון חברת החשמל ביום 26.8.93.

בסמיכות זמנים לכך, ביום 21.9.93, רכש עזרא הראל ז"ל איש עסקים, בעל שליטה במספר חברות ציבוריות ובעליהן של מספר חברות פרטיות העוסק בתחומי ההשקעות, הנדל"ן והרכב, את השליטה בחברת תעשיות רוגוזין. במועד כלשהו, בשנים 1994-1995, הוסכם בין הראל לכהן כי כהן יקבל שוחד מהראל בעד עזרתו, במסגרת תפקידו כעובד ציבור, להעברת עסקת רכישת קרקעות רוגוזין על-ידי חברת החשמל, במחיר הגבוה המירבי.

בחודש מרץ 1995, לאחר הקפאה של כשנתיים ימים, התחדש המשא והמתן בין חברת החשמל לבין תעשיות רוגוזין. ב-1.6.95, החליט מנכ"ל חברת החשמל באופן רישמי לחדש את המשא והמתן עם תעשיות רוגוזין, וזאת בהסתמך על החלטת הדירקטוריון משנת 1993. הצעתה של תעשיות רוגוזין בעת הזו הייתה למכירת קרקעות רוגוזין תמורת כ-75 מיליון דולר.

במהלך החודשים הבאים התנהל מו"מ בין חברת החשמל לתעשיות רוגוזין ודירקטוריון חברת החשמל התכנס מספר פעמים לדון בעסקה. במהלך תקופה זו נצל כהן את כוח השפעתו כיו"ר ועדת הנכסים וכדירקטור ותיק ובעל השפעה רבה בדירקטוריון, לשכנוע ולהפעלת לחץ על יתר חברי הדירקטוריון, בישיבות דירקטוריון ומחוצה להן, על-מנת שיאשרו את העסקה עם תעשיות רוגוזין ושיעשו כן במחיר גבוה.

בימים 6.7.95 ו- 13.7.95 התקיימו ישיבות דירקטוריון של חברת החשמל במהלכן ניטש ויכוח נוקב בין הדירקטורים על עצם אישור העסקה והמחיר הראוי לה. במהלכן הפעיל כהן השפעתו וניסה לשכנע את הדירקטוריון לאשר את העסקה במחיר של 75 מיליון דולר או קרוב לו. בתום הישיבה מיום 13.7.95, אשר הדירקטוריון לנציגי חברת החשמל לנהל מו"מ עם תעשיות רוגוזין, על בסיס סכום רכישה של 56 מיליון דולר, והוסכם כי אם תהיה חריגה ממחיר זה במהלך המו"מ אזי ההצעה החדשה תובא שוב לאישור הדירקטוריון.
ביום 7.9.95 הודיע מנכ"ל חברת החשמל כי בסיכומו של המו"מ הגיעו הצדדים להסכמה על מחיר עסקה בשיעור של 62.5 מיליון דולר. שוב התנהל ויכוח על העסקה ומחירה, כאשר כהןשוב הביע תמיכה בעסקה ובמחיר הנ"ל. בתום הישיבה אשר דירקטוריון חברת החשמל את העסקה במחיר של 62.5 מיליון דולר. ביום 29.11.95 נחתם הסכם בין חברת החשמל לבין תעשיות רוגוזין, במחיר הנקוב לעיל.

בסמוך לכך, ביום 5.2.96, לאחר שכהן יסד ב-29.1.96 את חברת ולשדה באיי ג'רזי תוך הסוואת בעלותו בחברה זו, נרשמה על שם חשבון חברת הנאמנות CN הרשומה כבעלים של ולשדה, מניה אחת של חברת קובלט. המניה הוחזקה בנאמנות ע"י חברת CN עבור חברת ולשדה. חברת קובלט הייתה בשליטתו ובבעלותו של הראל. מניה זו היוותה שליש ממניות קובלט, וערכה היה כ-2 מיליון דולר. המניה היוותה תמורה בעד פעולותיו של כהן במסגרת תפקידו כעובד ציבור לקידום העסקה עבור הראל ותעשיות רוגוזין. באישום זה מיוחסת לכהן עבירת לקיחת שוחד כעובד ציבור, בעד פעולה הקשורה בתפקידו מכח סעיף 290 לחוק העונשין התשל"ז – 1977 וכן עבירת מרמה והפרת אמונים של עובד ציבור – סעיף 284 לחוק העונשין.

ביום 28.5.03 נחקר כהן כעד ביחס לעסקות שונות שבוצעו על-ידי תעשיות רוגוזין ו/או חברות בנות ו/או קשורות אליה. כהן נחקר לגבי חברת ולשדה וטען כי חברה זו הינה חברה זרה בבעלות אדם אחר שהינו חברו, וכי אין לו כל קשר עם חברה זו למעט ייצוגו של החבר בעניינים אישיים שאינם קשורים למדינת ישראל/חברות ישראליות/נכס בישראל/חברות בבעלות הראל. כהןטען שאינו יודע היכן התאגדה חברת ולשדה. כהן טען כי לא בצע כל עסקה עבור חברה זו עם חברת תעשיות רוגוזין. בניגוד להודעתו, הייתה חברת ולשדה החל מהקמתה בבעלותו ובשליטתו, וחברו של כהן, שהוצג כבעליה, שמש אך כ"איש קש" עבורו. בחשבון חברה זו קבל כהןשוחד כתוצאה מפעילותו בעסקת קרקעות רוגוזין, כמתואר באישום 1 לעיל, וכן כתוצאה מבצוע עבירות נוספות כמתואר באישומים 2-3.

כהן נחקר לגבי אחזקת מניות חברת קובלט על-ידי חברת ולשדה והכחיש כי ידע דבר על כך, ואף טען כי לא ראה את מסמכי חברת קובלט מעודו. בניגוד להודעתו קבל כהןכשוחד עבור פעילותו בעסקת קרקעות רוגוזין, מניה של חברת קובלט שערכה, נכון למועד העברתה, היה כ-2 מיליון דולר.

לכהן הוצג הסכם ולשדה הנזכר בפרשת ספאנלס לעיל וכן הוצגה העברת 800,000 דולר לחברת ולשדה במסגרת עסקת ספאנלס, והוא טען כי אינו יודע על כך דבר. לכהן אף הוצג בחקירתו דוח התקדמות שנכתב על ידו במרץ 2001. לטענתו, הוא רק ניסח דוח זה לאחר שיחה עם חברו שהינו בעלי ולשדה. בניגוד להודעתו קבל במרמה 800,000 דולר מהחברות רוגוזין אינטרנשיונל ותעשיות רוגוזין, והסכם ולשדה הנזכר לעיל, שנחתם על ידו באמצעות נציגו, נועד לתת גיבוי בדיעבד להוצאת הכספים במרמה ותוכנו היה כוזב.

לאחר חקירתו דלעיל נחקר באזהרה פעמיים נוספות במועדים 16.11.03, ו- 18.8.05, בהן בחר לשמור על זכות השתיקה. בתאריך 22.8.05 יצא כהן את הארץ ומאותה עת הוא שוהה בחו"ל ומסרב לחזור ולהתיצב להמשך חקירתו ולדין.

בכך עשה כהן דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עוות דין, ויוחסה לו בכתב האישום עבירת שיבוש מהלכי משפט – עבירה לפי סעיף 244 לחוק העונשין.

באפריל 1999 אישרה ועדת המכרזים של חברת החשמל להוציא מכרז לרכישת שלוש טורבינות גז במחזור משולב, זאת כחלק מתוכנית למעבר משימוש בפחם לגז לצורך יצור אנרגיה לייצור חשמל.

ביום 19.5.99 פנתה חברת החשמל למספר ספקים והזמינה אותם להציע הצעות במכרז לרכישת שלוש טורבינות גז במחזור משולב, עם אופציה לרכישת טורבינה רביעית ("מכרז המחזמ"ים"). מכרז המחז"מים כלל שני שלבים. בשלב הראשון הוזמנו הספקים המרכזיים העוסקים בתחום להציע הצעות. לאחר מכן היה על ההצעות להבדק מבחינה מהותית וטכנית. הספקים שצלחו את השלב הראשון היו אמורים לעבור לשלב השני אשר כונה "השלב המסחרי", ובו היה עליהם להגיש הצעות מחיר והיה אמור להערך מכרז על המחיר.

בחודש אוגוסט 1999 התקבלו הצעות מארבעה ספקים, החברות: ג'נרל אלקטריק, ABB, מיצובישי, וסימנס.

השלב הראשון במכרז המחז"מים ארך כשנתיים, וזאת עקב דרישות טכניות חדשות ושינויים באופי ההסכם שהוספו ע"י חברת החשמל במהלך המשא והמתן עם הספקים. בין היתר, הוספה דרישה כי הטורבינות יאפשרו עבודה דו דלקית עם סולר וגז. כן הוספה דרישה כי יכללו בהצעה גם שירותי תחזוקה לטווח ארוך כחלק מן ההסכם, וכן הוחלט על שינוי שיטת הקירור של הטורבינות מקירור יבש לקירור רטוב. שינוי אחרון זה הקל על ג'נרל אלקטריק והיקשה על סימנס לעמוד בתנאי המכרז.

ביולי 2000 החליטה חברת החשמל כי אף לא אחד מבין הספקים שהשתתפו במשא-ומתן עונה על הדרישות הטכניות במכרז המחז"מים ולכן כל ההצעות נפסלו. הוחלט על המשך ניהול המשא והמתן עם אותם ספקים שהצעותיהם היו הקרובות ביותר לדרישות חברת החשמל במכרז המחז"מים. לאור זאת, בשלב השני, נדרשו החברות ג'נרל אלקטריק, מיצובישי וסימנס להגיש הצעות מחיר עד לחודש אוקטובר 2000.

בינואר 2001, לאחר שהתקבלו הצעות המחיר ולאחר שנעשתה הערכה ראשונית שלהן, החליטה ועדת המכרזים לפנות לסבב בירורים נוסף עם ג'נרל אלקטריק וסימנס, בלבד. הצעתה של סימנס היתה, בשלב זה, זולה בכ - 27% מהצעת ג'נרל אלקטריק.

בין החודשים ינואר עד יולי 2001 התעכבה ההודעה על הזכיה במכרז המחז"מים. ג'נרל אלקטריק שלחה לחברת החשמל מספר הצעות בהן הוזילה את מחיר הצעתה. עיכוב ההודעה על הזוכה הרע סיכויי סימנס לזכות במכרז המחז"מים, שכן הצעתה במועד ינואר 2001 הייתה עדיפה במחירה על הצעת ג'נרל אלקטריק והעיכוב עלול היה לאפשר לג'נרל אלקטריק לשפר הצעתה. מנהל חטיבת האנרגיה ושותף בסימנס ישראל, אורן אהרונסון, שידע כי בעת הזו הצעת סימנס עדיפה, חשש כי ג'נרל אלקטריק תשפר הצעתה וכן כי בסופו של דבר תועדף הצעת ג'נרל אלקטריק עקב שיקולים ולחצים פוליטיים. לפיכך, פעל אהרונסון לכך שחברת החשמל תקבל בהקדם את ההחלטה על הזוכה במכרז המחזמי"ם.

בינואר 2001 נפגש אהרונסון בחשאי עם כהן. בפגישה ראשונית זו הציג כהן את מעמדו כשופט לשעבר ועורך דין וכן את קשריו ועוצמתו כדירקטור בחברת החשמל, מזה כעשר שנים. בתום הפגישה הזמין כהן את אהרונסון להמשך הקשר עמו ואמר כי במידה והוא נזקק לדבר מה או ברצונו להתייעץ עמו אזי דלתו פתוחה.

החל ממועד הפגישה הראשונית פעלו כהן ואהרונסון על-פי ההבנה כי כהן יקבל שוחד מאהרונסון בעד עזרתו, במסגרת תפקידו כעובד ציבור, במאמץ להביא לכך שחברת סימנס תזכה במכרז המחז"מים. בחודש אפריל 2001 סיכמו כהן ואהרונסון במפורש את תמורת השוחד שיקבל כהן לפעולותיו עבור סימנס, בגובה 1/3% משווי העסקה, כ-1 מיליון אירו. כן סוכם, על-פי בקשת כהן, כי כספי השוחד יתקבלו בחשבון זר שבשליטת כהן.

החל ממועד הפגישה הראשונית ובחודשים שלאחר מכן נפגש כהן עם אהרונסון ודן עמו על קשיי סימנס במכרז המחז"מים ועל הדרכים לפתרונם. כהןיעץ לאהרונסון כיצד לפעול בהמשך הליכי המכרז ואף הבטיח לאהרונסון כי הוא פועל לטובת סימנס במכרז המחז"מים וזאת על-ידי קיום שיחות שכנוע או נזיפה עם אנשים שונים בחברת החשמל.

בישיבות הדירקטוריון של חברת חשמל בחודשים פברואר – מרץ 2001 פעל כהןלזירוז קבלת ההחלטה על הזוכה במכרז המחזמי"ם. בישיבת הדירקטוריון מיום 8.2.01, וכן בישיבת ועדת המכרזים של חברת החשמל מיום 22.2.01, בקר כהןאת האופן בו מתנהל מכרז המחז"מים, הדגיש כי ההתנהלות האיטית יוצרת מחסור בחשמל ולחץ לזירוז ההחלטה במכרז ולסיום הליכי המכרז מהר ככל הניתן. בישיבת הדירקטוריון מיום 1.3.01 הלין כהןכי המכרז מתנהל על מי מנוחות.

ב-14.3.01 התקשר כהן אל מנהל אגף האספקה בחברת החשמל ודרש ממנו דיווח על הסיבות לעיכוב ההחלטה על הזוכה במכרז המחז"מים ועל המועד בו יוגשו ההמלצות בעניין הזוכה במכרז לוועדת המכרזים העליונה.

בימים הסמוכים ל-20.3.01 סייע כהן לאהרונסון לנסח מכתב לחברת החשמל, שמטרתו הייתה לגרום לזירוז קבלת ההחלטה על הזוכה במכרז המחזמ"ים. המכתב הנ"ל נשלח לחברת החשמל ב-20.3.01 ובו הודיעה סימנס לחברת החשמל כי תוקף הצעתה עומד לפוג וכי היא מצפה כי ההחלטה על הזוכה במכרז המחז"מים תתקבל במהרה.

ביום 5.4.01 דרש כהןבמהלך ישיבת דירקטוריון חברת החשמל לקבל בישיבת ההנהלה הבאה דווח מהנהלת חברת החשמל מדוע נושא מכרז המחזמי"ם אינו מגיע לסיומו.

בימים הסמוכים ל-16.4.01 סייע כהן לאהרונסון להדליף מידע לכתב עיתון הארץ על כך שחברת החשמל מתעכבת מטעמים זרים בקבלת החלטה במכרז המחזמי"ם. הכתבה נועדה להפעיל לחץ על חברת החשמל להזדרז בקבלת ההחלטה בעניין הזוכה במכרז המחזמ"ים.

ביום 23.5.01 פרש כהן מדירקטוריון חברת חשמל וכהונתו כדירקטור הסתימה.

ביום 26.6.01 החליטה ועדת המכרזים הבין-אגפית של ההנהלה בחברת החשמל להתקשר עם חברת סימנס בחוזה לרכישת שלוש יחידות מחזור משולב, וכן להתקשר בחוזה נוסף לרכישת שרותי תחזוקה לטווח ארוך לשלוש היחידות (LTSA). על-פי ההחלטה, במסגרת החוזים ינוהל משא-ומתן משלים לגבי מכלול תנאי ההתקשרות. הוחלט כי החלטת ועדת המכרזים הבין אגפית תובא לאישור ועדת המכרזים העליונה.

ביום 5.7.01 החליטה ועדת המכרזים העליונה של דירקטוריון חברת החשמל, פה אחד, לאשר החלטתה של ועדת המכרזים הבין אגפית להתקשר עם חברת סימנס בשל היות הצעתה זולה באורח משמעותי בהשוואה להצעתה של חברת ג'נרל אלקטריק. לאור זאת, הוחלט להתקשר עם סימנס בחוזה לרכישת שלוש יחידות מחזור משולב בסך של כ-272 מיליון דולר. בנוסף, נחתם גם חוזה לרכישת שירותי תחזוקה לטווח ארוך לשלוש יחידות המחזור המשולב (LTSA) בסך של כ-68 מיליון דולר. סך כל הרכישה הוערך כ-340 מיליון דולר.

לאחר ניהול משא-ומתן משלים נחתמו ב-29.11.01 הסכם לרכישת שלושת הטורבינות שהוזמנו בסך 312 מיליון אירו והסכם לרכישת שרותי פיקוח בסך 8 מיליון אירו. היקף העסקה כ-320 מיליון אירו. ביום 28.2.02 אישרה ועדת המכרזים העליונה של חברת החשמל את ההסכמים החתומים הנ"ל.

בפברואר 2002 מסר כהן לאהרונסון את פרטי חשבון חברת ולשדה על-מנת שכספי השוחד יועברו אליו באמצעותה.

במהלך החודשים פברואר מרץ 2002 העביר אהרונסון, דרך חשבון קש של גיסו שהוקם כדי לשמש צינור מעבר לכספי השוחד, 1,049,000 אירו לידי כהן ועל-פי הוראתו, לחשבון על שם חברת ולשדה. בשל המעשים הנ"ל יוחסו לכהן עבירות של לקיחת שוחד ומרמה והפרת אמונים.

אישום זה עוסק בהוצאתם במרמה של 800,000 על-ידי הראל וכהן מחברת נכדה של חברת תעשיות רוגוזין והעברתם לידי כהן ובדיווחים כוזבים לרשויות על טיבה של העברת הכספים. ב-6 דצמבר 1999, העביר הראל, את הכספים לחברת ולשדה שבשליטת ובבעלות כהן. ביום 7.12.99 נקלטה ההעברה הנ"ל, בחשבון ולשדה. כהן הורה מייד לדירקטור ומיופה כוח בחברת ולשדה להעביר 750,000 דולר מסכום ההעברה לחשבונותיו על שם חברות APK ו- Cusley בלונדון.

לאחר שהעברת הכספים התגלתה על-ידי רואי החשבון המבקרים את ספרי החברה, שיתף כהן פעולה עם הראל וביחד יצרו עסקה פיקטיבית של רוגוזין עם ולשדה, שלכאורה כספים אלה שימשו כמקדמה בה.

ביום 7.1.00 ניפק כהן אישור כוזב בשם חברת ולשדה כי סכום הכסף על סך 800,000 דולר הנ"ל, שולם על חשבון שרותי יעוץ שכביכול נתנה ולשדה בהקשר לרכישת חברה נכדה אחרת בבעלות מלאה של תעשיות רוגוזין בארה"ב, על-ידי קבוצת SA מטורקיה. כן בנוגע להקמתו של מפעל חדש בשטחי החברה הנ"ל בארה"ב, מפעל למוצרי ספאנלס. כהן ידע כי האישור הינו כוזב מאחר והשירותים המצוינים בו לא ניתנו ו/או לא תוכננו להינתן על ידו במישרין ו/או באמצעות ולשדה וכי האישור נועד לתת גיבוי ללקיחת 800,000 דולר במרמה על ידו, כאמור לעיל.

בנוסף, על-מנת להסתיר את העברת הכספים מהראל לכהן, שנעשתה במרמה, ולהניח דעתם של רואי החשבון של רוגוזין אינטרנשיונל, נחתם במאי 2000, כחצי שנה לאחר העברת הכספים במרמה הסכם בין הצדדים – כהן על-ידי ולשדה, ורוגוזין אינטרנשיונל. כהן חתם על ההסכם באמצעות נציגו מחברת מתיסון, והראל חתם בשמה של רוגוזין אינטרנשיונל. בהסכם ולשדה הצהיר כהן בשם ולשדה בכזב כדלקמן:

לחברת ולשדה הניסיון והקשרים בתחום תעשיית הבדים הלא ארוגים (ספאנלס). רוגוזין אינטרנשיונל מבקשת להקים מפעל להמרת/חיתוך (conversion) בדים לא ארוגים בארה"ב. הקמת המפעל מוערכת בעלות של כ-10 מיליון דולר. רוגוזין אינטרנשיונל שוכרת את שרותיה של ולשדה לצורך מתן יעוץ בעיצוב המפעל הנ"ל, בפיקוח על הקמת המפעל, בבחירת ספקי המכשור המקצועי של המפעל ובמו"מ עמם, בייעוץ וסיוע באיתור לקוחות פוטנציאלים למוצרים וניהול מו"מ עמם. בתמורה לשירותיה, תקבל ולשדה 12% מעלות הקמת המפעל (1.2 מיליון דולר). מקדמה שאינה בת השבה על סך 800,000 תינתן עם הוצאתו לפועל של הסכם זה. היתרה תינתן עם השלמת הפרויקט.

כהן חתם על הסכם ולשדה באמצעות נציגו ביודעו כי הסכם ולשדה הינו כוזב מן הטעמים הבאים:

• בניגוד להצהרה בראש ההסכם, ולשדה אינה עוסקת בתחום הטקסטיל כלל, ובתחום הבדים הארוגים בפרט. ולשדה הייתה חברת קש ששמשה את כהן כחשבון קש לקבלת כספים שהושגו בעבירות שונות.

• ולשדה לא התעתדה לתת שירותים עתידיים כמפורט בהסכם, וסכום הכסף המסווג כמקדמה בהסכם לא ניתן עבור השירותים המפורטים בו.

• סכום הכסף שסווג כמקדמה בהסכם כבר שולם לנאשם והופקד בחשבון ולשדה עוד ב 7.12.99 ולא כפי שנרשם בהסכם כי יינתן בעתיד.

כהן כבעלי ולשדה חתם על הסכם ולשדה באמצעות נציגו במטרה לתת גיבוי בדיעבד להוצאת הכספים במרמה על ידו ועל-ידי הראל, מן החברות תעשיות רוגוזין ורוגוזין אינטרנשיונל.

ההסכם והמצגים הכוזבים שבו, שימשו להנחת דעתם של רואי החשבון בדבר התקינות הלכאורית של העברת הכספים וסיווג ההעברה כנכס במאזני החברות להבדיל מסיווגה כהוצאה בדוח רווח והפסד. בביאור למאזן בדוחות הרבעוניים ליום 30.6.00 של תעשיות רוגוזין, הועתקו עיקרי הסכם ולשדה על המצגים הכוזבים שבו.
רק ביום 23.8.00, שמונה חודשים לאחר העברת הכספים, במהלך ישיבת דירקטוריון תעשיות רוגוזין שנועדה לאשר את הדוחות הרבעוניים ליום 30.6.00 המאוחדים עם דוחות החברות הבנות והנכדות, הוצגה לראשונה הכוונה להקים מפעל ספאנלס בארה"ב, והדירקטורים הופנו בעת הישיבה לביאור בדוחות הכספיים המאזכר את הסכם ולשדה על מצגיו הכוזבים. עקב המצג הכוזב והמטעה, כמפורט לעיל, אישר דירקטוריון תעשיות רוגוזין בדיעבד את העברת 800,000 הדולר לולשדה.

בסוף חודש מרץ 2001 ספק כהן דוח התקדמות כוזב מטעם ולשדה לתעשיות רוגוזין ובו דווח על כך שולשדה בצעה מחקר שוק באירופה ובארה"ב בניסיון לאתר את הקבלן שיבנה את המפעל. על-פי הדוח הנ"ל נמצאה חברה גרמנית המתאימה לכך אך נדרש לה אישור פורמלי מאת המדינה שעשוי לקחת כשנה. לאור זאת, משכירה ולשדה את המבנה של המפעל בארה"ב לשנתיים לחברה טורקית. דוח ההתקדמות הנ"ל בנוסף למסמכים הכוזבים דלעיל, שימש להנחת דעתם של רואי החשבון בדבר התקינות הלכאורית של העברת הכספים ולגיבוי סווג ההעברה כנכס במאזן ולא כהוצאה.

בגין המעשים המפורטים לעיל יוחסו לכהן עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות – עבירה על סעיף 415 לחוק העונשין. סיוע לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות - 10 עבירות על סעיף 415 לחוק העונשין. רישום כוזב במסמכי תאגיד – 3 עבירות על סעיף 423 לחוק העונשין. גרם להכללת פרטים מטעים בדוחות כספיים – 10 עבירות על סעיף 53(א)(4) לחוק ניירות ערך, התשכ"ח – 1968.