בני גיגי הובא לדין בעבירות של הלבנת הון, ארגון וניהול משחקים אסורים, הדחה בחקירה, מרמה ותחבולה ועבירות מס שונות. המדינה ביקשה לעצור אותו עד תום ההליכים וטענה שמטרת המעצר היא, בין היתר, להביא להפסקת פעילותו הפלילית, שכן במשך שנים ניהל גיגי מועדוני הימורים. המשטרה פשטה עליהם מספר פעמים ותפסה את מכונות ההימורים, אך הוא התארגן בכל פעם מחדש, רכש ציוד והמשיך בשלו.
גיגי הציע חלופת מעצר - הרחקתו מהעיר אילת לבית הורי בת זוגו ברחובות, ובית משפט הסכים והורה בחודש אפריל השנה, על שחרורו בערובה בתנאים מגבילים ובהם הימצאות ב"מעצר בית" בבית הורי בת זוגו ברחובות ואיסור להשתמש בטלפון וליצור קשר עם אחרים.
כעבור כחודש, הגיש גיגי בקשה לעיון חוזר וביקש לאפשר לו לשהות באילת "בכל תנאי אותו ימצא השופט הנכבד לנכון", וציין בבקשתו כי החלופה המוצעת הינה מעצר בית מלא בביתה של אמו המתגוררת באילת. לאחר קבלת תסקיר שירות מבחן, נעתר בית המשפט לבקשתו, ובחלוף כחודש וחצי הגיש גיגי בקשה נוספת לעיון חוזר, ודרש לצאת לעבודה, בליווי ערב, עקב הידרדרות במצבו הכלכלי וחלוף הזמן.
שופט בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, אליהו ביתן, שדן בבקשה החליט לדחותה. לדבריו, סעיף 52 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996, מתנה את האפשרות לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר, בקיומן של עובדות חדשות, שינוי נסיבות או חלוף זמן ניכר מעת מתן ההחלטה. "בנסיבות ענייננו, בהתחשב באשמות המיוחסות למבקש, בהיקף העדים שצפויים להישמע בתיק ובעילות המעצר, אין לומר כי 5 חודשים הם זמן ניכר המצדיק עיון חוזר בהחלטה.
"יתרה מזו, למעשה, בית המשפט נעתר להצעות המבקש עצמו בשחררו אותו בערובה לבית הורי בת זוגתו ברחובות ולאחר מכן בשנותו את תנאי השחרור שנקבעו לו, באופן שאפשר לו להימצא ב'מעצר בית', בבית אמו באילת. ההנחה היא כי תנאי שחרור המוצעים ע"י נאשם ומתקבלים ע"י בית המשפט, יישארו בתוקפם עד תום ההליך".
השופט הוסיף שגיגי לא פירט בבקשתו ולא הוכיח בראיות כיצד מתבטאת ההידרדרות הכלכלית, וטענתו נטענה בעלמא. "תנאי השחרור שנקבעו למבקש, הם חלף מעצרו, שהתבקש, בין היתר, כדי לנתק אותו מהיכולת לנהל עסקים. בית המשפט מצא כי ניתן להשיג מטרה זו בדרך שפגיעתה בחרותו, פחותה - הטלת איסור עליו להשתמש בטלפון מכל סוג שהוא וליצור קשר עם אחרים, פרט לקשר בעניינים משפחתיים עם ילדיו, הוריו ואחיו. היענות לבקשה שבפני, תרוקן מתוכן את התנאי האמור וממילא מטרת המעצר - ומטרת החלופה לו, לא יושגו. משכך, ההסדר המוצע לאו חלופה הוא ואין להיענות לו".
