עובד שכיר? בתשרי תאבד שלושה ימי תשלום

עשרות אלפי שכירים במשק מועסקים בימי שבת וחג, רובם במגזר הפרטי-עסקי, כגון תחנות דלק ובתי אוכל, ומיעוטם במפעלים ביטחוניים. עובדים אלה זכאים לתשלום מוגדל עבור עבודה בימי חג, המגיע לסכום כפול משכרם היומי הרגיל.

ואולם מה קורה כאשר יום החג שבו העובד מועסק חל בשבת? מתברר שבמקרה זה העובד מפסיד את תוספת השכר המיוחדת המשולמת לו עבור עבודה בחג. משפטני חברת חשבים למידע עסקי אומרים שעובד שכיר אינו זכאי לתשלום נפרד בעבור ימי חג החלים ביום שבת ולכן כמעט כל העובדים אינם זכאים לתשלום עבור היום הראשון של ראש השנה ושני חגי סוכות, אשר חלים השנה ביום שבת.

לדבריהם, כל עובד זכאי לפי החוק לתשלום בעבור תשעה ימי חג בשנה. "מאחר ש-3 מתוך 5 ימי חג תשרי חלים השנה בשבת, יזכו העובדים בכל השנה ל-6 ימי חג בתשלום ויפסידו תשלום בעבור 3", הם אומרים.

חוק שעות עבודה ומנוחה קובע כי ביום שלפני חג שהעובד אינו מועסק בו, לא יעלה מספר שעות העבודה על 7 שעות, אולם במקומות בהם עובדים 5 ימים בשבוע יום העבודה בערב החג הוא בן 8 שעות בתשלום של 9 שעות, או, לפי החלטת המעביד ונציגות העובדים - 7 שעות בתשלום של 8 שעות.

"מאחר שהשנה חלים 3 ערבי חג בימי שישי, עשויות קבוצות עובדים מסויימות לעבוד מספר שעות נמוך מזה הנהוג בימי שישי", אומרים משפטני חשבים. לדבריהם, לעובדי המוסכים יש מהיבט זה את ההסכם הקיבוצי הטוב ביותר: הם עובדים בערב החג 5 שעות וזוכים לתגמול של יום עבודה מלא. עובדי החקלאות עובדים 6 שעות והעובדים בענפי הפלסטיקה, הטקסטיל והבניה עובדים בערב החג 7 שעות בתמורה של יום עבודה בן 8 שעות. לעובדי השמירה והאבטחה, שמספרם עלה מאוד באחרונה, אין בהסכם העבודה התייחסות והם אמורים לעבוד לפי החוק או הנוהג הרווח במקום עבודתם.