|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
איך להיות מאושר: בעצם, לא למדנו כלום
|
מיקי רוזנטל ויורם יובל הריצו אותנו במשך שישה שיעורים מתישים אל עבר האושר הנכסף בלי לעצור בדרך ולתהות על קנקנו של המושג המופשט הזה ● תודה על העידוד אבל לפני שאנחנו מתחילים להזיע אנחנו רוצים לדעת לאן המירוץ הזה מוביל
|
|
לאן המירוץ מוביל? [צילום: עכבר העיר]
|
|
|
|
|
איך להיות מאושרים בשני צעדים
1. אם אתם רוצים לדבר עם פסיכולוג, אתם כנראה זקוקים לאחד. גם אם אתם לא רוצים, רוב הסיכויים שאתם זקוקים לאחד. אם אתם זקוקים לפסיכולוג, דאגו שיהיה לכם פסיכולוג. מי שיגיד לכם בטלוויזיה ובתמורה להרבה כסף שאתם לא צריכים לראות טלוויזיה ולא צריכים לרדוף אחרי כסף, אינו כשיר לתפקיד הפסיכולוג שלכם. הוא לא אמין מספיק.
2. עצה נוספת, אם אנחנו כבר כאן: אם אתם טובים במשהו - תמשיכו לעשות אותו. אם אתם, למשל, עיתונאים בחסד, עיתונאים נדירים, עיתונאים אמיצים - אנא מכם, תמשיכו לחקור ולפרוץ, לרתק אותנו, לצרוח כשהשיירה עוברת בדרכה לתבוע אתכם תביעת דיבה. זכרו: אין אף אחד אחר שיעשה את הדבר הזה שאתם טובים בו.
ולמה לא להיות מאושרים בשישה צעדים?
מיקי רוזנטל ויורם יובל ראויים להערכה על גבורה יוצאת דופן. מעטים האנשים באכסניית השידור שלהם שמנסים וגם מצליחים לשכנע מישהו לשדר משהו שלא קשור לסיפורים קורעי לב, מחשופים קורעי לב, או תוכניות ריאליטי המבוססות על השילוב בין השניים. מעבר לזה, האושר הוא עניין שקשה להתמודד איתו. בעידן קפיטליסטי טהור, שבו המילה "אושר" נקשרת לפחיות קוקה קולה או ליוגורט חדש עם פצפוצים, חיפוש אחר מושג אבסטרקטי כמו אושר נשמע רוחני, תלוש, כמעט רומנטי. ובכל זאת, לא היה בתוכנית הזו שום דבר רומנטי.
המירוץ: "החומר שממנו עשויה האהבה" הייתה סדרה נהדרת. למיטב זכרוני היא שודרה בערוץ 8, כך שרובכם לא ראיתם אותה, אפילו לא אלה מביניכם שדווקא מחפשים אהבה (יש כמה כאלה). רבים מאיתנו רצים אחרי אהבה, כמו שאנחנו רצים אחרי כל דבר אחר. לא בגלל שזה מקרב אותנו אליה, כמו בגלל שאנחנו פשוט רגילים לרוץ. לעבודה, ובחזרה, ולהשיג עוד משהו בדרך, ולקנות את המשהו הספציפי שלשכנים כבר יש. "החומר שממנו עשויה האהבה" סיפקה מידע אקדמי, נגיש ומרתק לגבי הדבר הנחשק ההוא, שתמיד נמצא שם באופק. היא לא אמרה לנו להמשיך לרוץ אחריו, או להפסיק, או איך לרוץ ככה שנגיע ראשונים, ובאיזו דרך יותר קצר. היא כן סיפקה לנו חומר למחשבה בהפסקות.
המעודדות: "איך להיות מאושר בשישה צעדים", באצטלה המדעית של הפרופ' יורם יובל, הודיעה לנו שאנחנו רצים גם אחרי האושר, והתנדבה לעמוד בצדי הדרך ולנפנף לנו עם פונפונים. עידוד הוא חלק חשוב מכל מרוץ, אבל הוא בוודאי לא עוזר לנו לתהות האם אנחנו רצים בכיוון הנכון, או האם ריצה היא בכלל הדבר בשבילנו. יש שיטענו שמטרת המורל היא המטרה ההפוכה בדיוק - לגרום לנו לשכוח שיש בכלל אופציה אחרת. וכמו בשירי מעודדות, גם תהליכים פסיכולוגיים שמתרחשים במספר צעדים קבוע מראש נוטים להיות פשטניים, ריקים, לא אפקטיביים, ואם המעודדות לא נראות ממש טוב - גם לא מאוד מעניינים.
סבתא: בשביל לספר לנו שלכל דבר יש מחיר, או שהכל צריך לעשות במידה, אנחנו לא זקוקים לפרופ' יורם יובל. מספיקה סבתא שלנו. היא אולי לא יודעת שיש תחום באקדמיה שנקרא "מדעי האושר", אבל לפחות לה באמת אכפת מאיתנו. על-פי מחקרים אחרונים שערכתי בנושא, מתברר כי בן אדם אחד שבאמת אכפת לו מאיתנו יעשה אותנו פי 304 יותר מאושרים מאשר איש זר שיירק לעברנו את אותן סיסמאות בדיוק, תוך נפנופי ידיים סוערים. למקרים שבהם סבתא לא מספיקה, ובכן, בדיוק בשביל זה יש פסיכולוג. רוצים לדבר עם פסיכולוג? אתם כנראה זקוקים לאחד. לאחד אחר.
|
| תאריך:
|
20/10/2009
|
|
|
עודכן:
|
20/10/2009
|
|
איילה פנייבסקי
|
|
איך להיות מאושר: בעצם, לא למדנו כלום
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
שושפרי
|
20/10/09 13:29
|
|
למעלה מ-1000 אנשים כיבדו היום (שלישי) את מוני פנאן בדרכו האחרונה. מאות חברים ואנשים מעולם הכדורסל והספורט הישראלי הגיעו לבית העלמין בקרית שאול כדי לחלוק כבוד אחרון למנהל המיתולוגי של מכבי ת"א בדרכו האחרונה. כבר בשעות הצהריים המוקדמות נראתה נהירת מאות אנשים לבית העלמין, חלקם לבושים בצהוב. בין האנשים שהגיעו מעולם הכדורסל היו אפי בירנבוים, שמלוק מחרובסקי, מיקי ברקוביץ', יותם הלפרין, דורון ג'מצ'י, צביקה שרף, נדב הנפלד ועודד קטש. ללוויה הגיעו גם שחקני מכבי ת"א לשעבר - ניקולה וויצ'יץ', שנראה נרגש במיוחד, יותם הלפרין ושרונאס יאסיקביצ'יוס, שנחתו בארץ לפנות בוקר. אודי ושי רקנאטי ייצגו את מכבי ת"א, שנמצאת במסע משחקים בארה"ב. הצהובים רצו להטיס מספר נציגים ללוויה, אבל בשל בעיות טכניות הדבר לא התאפשר. "אלוהים נתן לי את הזכות להיות בצד שלך. דבר אחד אני מצטער: שלא הספקתי לעשות לך נכדים", אמר רגב פנאן, בנו של מוני ז"ל, בהספד שנשא כשהוא נחנק מדמעות.
|
|
|
|
|
השר הממונה על שיפור השירות הממשלתי לציבור, מיכאל איתן, יציג באתר האינטרנט שלו את לוח הזמנים, טבלת ההוצאות ותלוש השכר האישי שלו. זוהי הפעם הראשונה בה חושף שר נתונים אלו לציבור מיוזמתו.
|
|
|
|
|
החלטת מנכ"ל משרד הביטחון, פנחס בוכריס, לקצץ ב-30% את משלחת המשרד לניו-יורק, היא החלטה ראויה ומתבקשת. חבל רק שהתקבלה באיחור של עשר שנים לפחות. ועדיין, לתא"ל (מיל.) בוכריס היה כנראה האומץ המתבקש להחליט החלטה שנרתעו ממנה רבים מקודמיו. אולי זו שאלה של רוח הזמן (וקשה שלא לתהות על הקשר לפרסום דוח המבקר מהשבוע שעבר על מסע התענוגות בסלון האווירי). אולי זו עיקשותו של בוכריס, ואולי העובדה שהוא מסתמך על חוות דעת של חברת מקינזי בהליך הבדיקה החיצונית שמערכת הביטחון משקיעה בו משאבים ויוקרה.
|
|
|
|
|
מיליון בני אדם בעולם סובלים מאוסטאופניה. אוסטאופניה היא מצב בו מופיעים סימנים מוקדמים לאיבוד עצם והוא עלול להידרדר ולהתפתח לאוסטאופורוזיס. במצב של אוסטאופניה, צפיפות המינרלים בעצם נמוכה מהנורמה. למרות זאת, היא לא נמוכה עדיין מספיק כדי שהמצב יוגדר כאוסטאופורוזיס.
|
|
|
|
|
"רשת הביטחון לחוסכים בתוכניות פנסיה, שהאוצר הבטיח לפני שנה להקים, איננה קיימת למעשה" - כך הודה אתמול (ב', 19.10.09) המשנה לממונה על שוק ההון, יואב בן-אור. הוא אמר את הדברים בהצהרה פומבית, במסגרת נאומו בכינוס הפנסיה שלח הקיבוצים, שנערך בשפיים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
יוסף אליעז
אין מנוס מלשמור על ערנות, איסוף מודיעין ומלאי מספיק של חימוש, לרבות מטוסים, טילים ותחמושת אחרת כמו גם אמצעים לגיוס מהיר של כוחות מילואים, רפואה וכל שחיוני להגנה
|
|
|
|
|
צבי גיל
בעיתונים משתקפת לאחרונה איזו לאות, עייפות, תשישות, רחוק ממלחמתיות. והכותרות כאילו כבדו עיניהן טרם נמנום  מעין שקיעה לתוך אפתיה
|
|
|
|
|
אלון קוחלני
לראשונה בעולם פורסם מחקר המציע אמת מידה להטלת אחריות פלילית על קציני ציות יש הכרח לנקוט בדרך אחרת כדי להגן על אינטרס הציבור
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
