קולוניאליזם ושיעמום בווילת המושבעים

מאחר שבגרסתה הישראלית של "הישרדות" מתעקשים למרוח כל עונה על-פני חיים שלמים, עם שני פרקים שבועיים (בניגוד מוחלט למקור האמריקני הקצבי והדחוס), היה ברור שעד הגמר הממשמש, יצטרכו הצופים המושבעים לעכל עוד כמה קטעים מרצפת חדר העריכה בהם מפטמת אותנו ההפקה. ואם במושבעים עסקינן, אמש שודר פרק העוקב אחר מעלליהם של המודחים שישפיעו למעשה על גורל המשחק ויבחרו בסופו של דבר את הזוכה.

ממש כמו פרקי לקט, הציפייה מהתוכנית המיותרת הזו הייתה נמוכה אבל הפוטנציאל הטמון בה בכל זאת הזמין סקרנות בריאה. בכל זאת, מדובר בהצצה לחיים שאחרי ההדחה, כשהמודחים עדיין על האי, חיים את המשחק וכואבים את עזיבתם, חולקים בית עם אנשים שעד לפני רגע היו האויבים הכי גדולים שלהם ורוקחים נקמה במועצת השבט הסופית והמכריעה.

אז זהו, שכל המרכיבים הללו נעדרו לחלוטין מספיישל וילת המושבעים, והפעם אי-אפשר להאשים את ההפקה - מדובר לחלוטין במתמודדים שלא סיפקו את האקשן המיוחל. מה עם קצת רוח קרב ולחימה, קורטוב של נטירת טינה, משהו? את מי מעניין לראות את אנגלנדר מכין שניצלים ובונה מתח הומו ארוטי עם חנוך או את ריקי מחייה את ימיה כדוגמנית קניונים למוצרי ניקוי? האם כף פירה בצלחת ואיחוד עם סבון נוזלי הם כל מה שנדרש בשביל להפוך שחקנים מעניינים לאנשים משעממים? אפילו זיו המשיך עם שטאנץ האריה הפצוע השחוק אך הפך לנגד עינינו לכלבלב של חנוך וטל שנואי נפשו.

הדבר היחיד שהיה גרוע עוד יותר מחוסר האקשן המשווע בווילה הייתה התנהלותם המביכה של המושבעים הנכבדים ברחבי הפיליפינים. האם לא שבענו כבר ממראות הישראלי המתנשא המנסה ללמד את הילידים הפרימיטיביים את הלכי העולם הנאור והמתורבת? האם העולם יהיה מקום טוב יותר כשילדים פיליפינים קטנים ידעו לשנן את תפילת "גיסנו עבדאן" ונערות מקומיות שחולמות על תואר מיס עולם יהלכו בחוצות כפרן בצעדי המסלול המביכים שלמדו מריקי - הגרסה הישראלית של טיירה בנקס? זיו רק רוצה לדפוק את מוכרת הלובסטרים במחיר "כי הוא יהודי" וריקי "פחדה כמו שלא פחדה בחיים" מהספרית שרצתה לעשות לה צבע. אויש, הפיליפינים האלו כל כך נחשלים, מישהו צריך להראות להם נאורות ודרך ארץ מהן.

כשאין קמח וביצים לא אופים עוגה, וכשאין חומרים ראויים לא עושים בכוח "ספיישל" ומביאים במקומו מסמך אנושי משמים ומזעזע כאחד על התנהגותו של הישראלי המכוער בעולם השלישי. הדקות היחידות בפרק שעניינו באיזושהי צורה היו אלו שתועדו מייד לאחר ההדחה האחרונה, זו של הדס. כשיצר הנקמה והקריזה עלו לראשו המגולח של זיו והוא התקיף אותה ללא רחם כשהיא מצידה לא נשארת חייבת. הקטע, שפתח את הפרק הבטיח חיכוכים והתכסחויות ולא קיים, ולבסוף נותרנו עם מילותיה האלמותיות של הדס שמוכיחות בדיוק עד כמה היו צריכים לחסוך מאיתנו פרק העוסק במושבעים: "We're not in the game anymore. Fuck it".