|
|
אותיות או צבעים? [צילום: AP]
|
|
|
|
|
עבור אחד מכל 20 בני אדם, החוויות היומיומיות יכולות להפיק תחושות מאוד יוצאות דופן. תחושות אלו מוכרות כעירוב חושים (סינסתזיה - תחושה הנוצרת באחד החושים על-ידי גירוי חוש אחר, כגון תחושת צבע מסוימת בתגובה על שמיעת צלילים מסוימים), והצורה השכיחה ביותר כוללת "ראיית" צבעים בזמן קריאת אותיות מספרים.
מחקרים קודמים רבים הראו כי מוחם של אנשים החווים תופעה זו שונה מזה של אנשים אחרים, ובמחקר חדש שפורסם ב-Cortex חוקרים מאוניברסיטת פאדובה שבאיטליה גילו כי למידה גם היא משחקת תפקיד משמעותי בעירוב חושים ויכולה להוביל להתנהגות סינסתזית אפילו כשהאדם אינו מודע לחוויה.
החוקרים בדקו את נושא עירוב החושים בעזרת בדיקה קלאסית, בה מראים למשתתפים סדרה של מספרים המוצגים בצבעים שונים ומבקשים מהם לקרוא לצבעים בשמות. אדם סינסתטי שעבורו הספרה 2 היא אדומה יתקשה לקרוא לצבע בשמו כשהוא מתבונן בספרה 2 כשהיא צבועה בירוק לעומת בספרה 2 הצבועה באדום, וזמן התגובה שלו יהיה ארוך יותר. האטה זו בתגובה היא בדרך-כלל ראיה לכך שהחוויות הסינסתזיות הן אכן אמיתיות ואוטומטיות.
כפי שציפו החוקרים, למשתתפים במחקר נדרש זמן רב יותר כדי להצליח לקרוא לצבעים של המספרים בשמם כשאלו לא תאמו את הצבעים עליהם דיווחו ש"ראו". בצורה בולטת, אותה האטה זוהתה גם כשהמספרים הוצגו כנקודות, למרות שהמשתתפים הכחישו שראו צבעים בסוגי גירויים אלו.
התוצאות מרמזות על כך שהרעיון של מספר, ללא קשר לדרך בה הוא מוצג באופן ויזואלי (כספרות או כנקודות), מספיק כדי להפיק את הסמנים של התנהגות סינסתזית, גם כשהמשתתפים אינם מודעים לחוויה של עירוב החושים.
לדברי עורכי המחקר, חיים עם חוויות סינסתזיות יכולים להפיק יצירת קשרים אסוציאטיביים בין סוגים שונים של גירויים ומודעות הכרתית לקשרים אלו אינה הכרחית כדי להשפיע על ההתנהגות.
