ועדת הבריאות של הכנסת דנה (יום ד', 15.5.24) בשורת הצעות לסדר על המחסור ברופאים פסיכיאטרים ותנאי שכרם. לדברי יו"ר הוועדה, ח"כ יוני משריקי הזעקה של הציבור על המחסור בפסיכיאטרים, תנאי השכר והצפיפות במחלקות, חייבת להגיע לאוצר ולמשרד הבריאות ולהרעיד שם את אמות הסיפים. חובה להגיע להסכמי שכר מתגמלים, תנאי עבודה טובים ועידוד לסטודנטים לרפואה להתמחות בתחום.
לדברי חברי הכנסת המציעים נעמה לזימי,
אחמד טיבי,
מיכל וולדיגר,
ירון לוי, דבי ביטון, טטיאנה מזרסקי וקארין אלהרר, המלחמה דורשת התייחסות מקיפה לחוסן האישי והקהילתי של אזרחי ישראל. הפסיכולוגים התפתחותיים, חינוכיים, קליניים, רפואיים, שיקומיים ותעסוקתיים, מתייצבים למשימת ההגנה על חוסן זה בכל כוחה. על-מנת לספק מענה טיפולי ראוי ומקצועי - אך מערך הפסיכולוגיה הציבורית סובל ממחסור חמור בתקציבים, בתנאים ובכוח אדם, המתבטא בהמתנה בת למעלה משנה לטיפול ולאבחון פסיכולוגיים, ובחוסר נגישות משווע של השירותים. חלק ניכר ממשבר זה נובע משכרם הנמוך של הפסיכולוגים בשירות הציבורי ביחס למקביליהם במגזר הפרטי.
לדברי חברי הכנסת בימים אלו, מתקיימים דיונים בין ההסתדרות לאוצר בנוגע להסכמי השכר בעניינם של הפסיכולוגים, והסכם כזה הוא צו השעה, ההזדמנות ההיסטורית והפתרון היחיד אשר יביא לגידול כמותי של מספר הפסיכולוגים הציבוריים בישראל, וכפועל יוצא, להרחבת זמינות הטיפולים לציבור ולקיצור התורים. על האוצר להשיב כמה הוא מקציב להסכמים אלו, ולעודד סטודנטים לרפואה להתמחות בתחום זה, ולהיכנס לשרות הציבורי.
לפי פלורה קוך-דוידוביץ', חוקרת במרכז המידע והמחקר של הכנסת, מדוחות שונים עולה מחסור ארצי בפסיכיאטרים ובפסיכיאטרים של ילדים ומתבגרים בישראל בכלל, ובמגזר הציבורי בפרט. המחסור מטיל עומס רב על כוח האדם הקיים, מאריך את זמני ההמתנה לטיפול האמבולטורי וגורע מאיכות הטיפול במאושפזים. על-פי נתוני משרד הבריאות בסוף שנת 2022 היו בישראל 1,449 פסיכיאטרים המתמחים במבוגרים, מהם 953 הם עד גיל 67 (כ-65.77%). כלומר, כשליש מבעלי תעודת המומחה בפסיכיאטריה הם מעל לגיל הפרישה. 379 פסיכיאטרים לילד ולמתבגר. הסיבות למחסור הן קושי נפשי בעבודה, תיוג שלילי למקצוע וביקוש בחו"ל.
ד"ר מרינה קופצ'יק, יו"ר איגוד הפסיכיאטריה, הדגישה כי מספר הפסיכיאטרים עלה בשנה האחרונה ב-1% בלבד, בעוד עשור לא יוותרו רופאים בתחום, וזאת עקב תנאי העבודה קשים, אלימות מטעם מטופלים, צפיפות קשה במחלקות, תשתיות נמוכות ומחסור בתקנים. ד"ר אלכסנדר טייטלבאום, מזכיר האיגוד, הצביע על משכורת נמוכה במיוחד מול תנאי עבודה קשוחים - מול התווספות של מטופלים רבים נוספים עקב המלחמה.
אורית, אם לשלושה מתמודדי-נפש, הזהירה מהמתנה ארוכה במיוחד לביקור אצל פסיכיאטר, למרות שמדובר בילדים אובדניים ואנורקסיים ועוד. ד"ר שלומית צפריר, מזכירת האיגוד לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר, סיפרה על 30 מתמחים בלבד בפסיכאטריה זו כיום, והסיבות העיקריות הן שכר נמוך, מחסור בתנאים ושחיקה נפשית קשה בעבודה.
שני מרקל-שרביט, סמנכ"לית הון אנושי במשרד הבריאות, הדגישה כי נצרכים כמאה פסיכיאטרים חדשים מדי שנה כדי לעמוד בצרכים. תמר צ'ין, רכזת בריאות באגף התקציבים, הודתה בחוסר נתונים ברורים לגבי המחסור - אך הדגישה כי חובה לתת מענה למצוקות גם לפני הבהרת הנתונים. לדבריה, אין כוונה כי מבוטח ישלם אגרת מיון פסיכיאטרי, אך על הקופות לממן שירות זה.
יו"ר הוועדה הדגיש כי יש לפעול ביתר שאת ולהביא להסכם שכר חדש לפסיכיאטרים, ועל ההסתדרות הרפואית להוסיף נציגות מאיגוד הפסיכיאטריה של הילד והמתבגר לדיוני המו"מ. הוועדה ביקשה לקבל עידכון ממשרדי הבריאות והאוצר מדי שבועיים על-אודות התקדמות הסכם השכר. בנוסף, הוועדה קוראת למשרד הבריאות לגבש תוכנית להגדלה משמעותית של תקנים לרופאים פסיכיאטריים בטווח המיידי, הבינוני והארוך, ולהגדלת מספר המתמחים בפסיכיאטריה ובפסיכיאטריה של הילד, ולדווח לוועדה בתוך חודש על התקדמות הנושא.
