"בישראל הביטחון נתפס כהגנה כלפי חוץ, בזמן שהסכנה שאיננו מודעים אליה היא פיצוץ מבפנים". כך אמר (יום ב', 1.2.10) איש העסקים
יוסי מימן, נשיא קבוצת מרחב, במסגרת מושב שעסק בתחום הביטחון הכלכלי בכנס הרצליה.
מימן נימק את דבריו בקונספט הביטחון בצד הישראלי ובצד הפלשתיני שנתפס בצורה שונה. לדעתו, יש להתרכז בבניית אמון במוסדות המדינה. "כשמדברים בישראל על 'שלום קר' עם מצרים, אנחנו זקוקים לציפיות ריאליסטיות. אני לא מחפש אהבה, אני מחפש שלום", טען מימן.
מימן ציטט את נשיא המדינה,
שמעון פרס, באומרו כי לעשות שלום זה כמו לעשות אהבה - וכי בשני המקרים צריך לעצום עיניים. "אני לא רואה את הפלשתינים כגורם מרכזי בכלכלה האיזורית. דווקא חיזוק של היחסים המסחריים עם מצרים, ירדן, וארצות המפרץ יעזרו להידברות עם הפלשתינים", סיכם מימן.
יעקב פרי, יו"ר דירקטוריון בנק מזרחי-טפחות ולשעבר ראש השב"כ, אמר בכנס כי שיפור המצב הכלכלי של הפלשתינים לא יכול להחליף הסכם מדיני ולא יכול לפעול בריק מדיני. פרי אמר כי הוא "ממליץ ליצור תוכניות ללא תנאים מוקדמים. יצירת לו"ז שקוף לישראל, לפלשתינים, למדינות ערב, לארה"ב ולאירופה. זאת, על-מנת להשיג התקדמות". לטענתו, ניתן לשנות את אווירת חוסר האמון לגבי סיכויי התקדמות בקרב הישראלים בעזרת סיפורי הצלחה עסקיים. הוא הוסיף כי הנושא הכלכלי הפלשתיני אינו בעדיפות גבוהה מביחינת מדינות ערב, ורוב העול נופל על ישראל.
רונלד כהן, יו"ר קרן פורטלנד, אמר כי אנו קרובים מתמיד לשלום. "אבו מאזן וסלאם פיאד עשו מהפכה: הראשון ויתר על האלימות, השני הבין שנורמליזציה כלכלית היא חיונית", ציין. לדבריו, מאז שנת 2000, צמחה ישראל בעוד הכלכלה הפלשתינית צנחה. כהן הוסיף כי תהיה זו טעות להאמין שלשמור על שכנים חלשים יקדם את השלום. "אי-אפשר להשתמש בכלכלה כנשק נגד הקיצונים", הדגיש כהן, "הממשלה צריכה להימנע משימוש בלחץ כלכלי כלפי הפלשתינים - זהו תנאי הכרחי לקידום השלום".
ולרי הופנברג, נציגה מטעם צרפת לענייני תהליך השלום במזה"ת, נשאה אף היא דברים במושב, וטענה כי מנהיגי אירופה, ניקולא סרקוזי ו
סילביו ברלוסקוני, מתקוטטים על תואר "החבר הטוב ביותר של ישראל". לדבריה, ישראל צריכה לראות את אירופה כשותפה, וכי יש לעזור לפלשתינים להשתחרר מהתלות בתורמים האירופים ולסייע להם לפתח עצמאות כלכלית. היא ציינה כי פיתוח כלכלי ושיתוף פעולה מסחרי לא יחליפו הסכם שלום, אך כי אירופה תמשיך לעבוד כדי לבנות תקווה להסכם שכזה.
