עזמי אבו רמילה תבע את עו"ד מאיר שינדלר בבית משפט לתביעות קטנות בירושלים, לאחר ששילם לו שכר טירחה ולא קיבל שירות. מכתב התביעה עלה כי התובע פנה לעו"ד שינדלר, ביום 3.12.06 בבקשה שיסדיר עבורו אזרחות ישראלית, ושילם לו סך של 400 דולר, על-פי קבלה מיום 3.12.06 שצורפה לכתב התביעה. לטענתו, כעבור זמן-מה שילם עוד 100 דולר בשקלים (423 שקל), ולא צירף קבלה על הסכום. רמילה אמר כי "הנתבע לא עשה דבר בעניין האזרחות ופשוט נעלם עם הכסף".
התובע דרש החזר של 2,115 שקל בטענה כי עו"ד שינדלר נטל על עצמו משימה בלתי אפשרית והבטיח לו לשווא שיקבל אזרחות ישראלית, "משלא נתן לי תמורה - עליו להחזיר את הסכום ששולם לו".
בכתב ההגנה טען עו"ד שינדלר, כי ייצג את התובע בעניין חידוש רישיון עסק במזרח ירושלים, ותמורת פעולה זו שילם לו התובע סכום של 400 דולר. "לאור הצלחתי פנה אלי התובע בעניין נוסף - האזרחות הישראלית, אך לא לקחתי ולא קיבלתי ממנו כל תשלום מאחר שידעתי שהסיכויים להשיג עבורו את האזרחות קלושים. במקום שהתובע יודה לי על כך שהצלחתי לחדש את רישיון העסק שלו במחיר של סיוע משפטי - הוא הגיש נגדי תביעת סרק". עו"ד שינדלר ביקש לדחות את התביעה בהיעדר עילה.
השופטת
אנה שניידר קבעה בפסק הדין כי אין מחלוקת שעל-פי הקבלה שילם התובע לעו"ד שינדלר 400 דולר במזומן והשאלה היא עבור מה שולם הסכום - האם כמקדמה עבור השגת האזרחות, כטענת התובע, או שמא עבור חידוש רישיון העסק, כטענת עו"ד שינדלר.
"עיון במסמכים שצירף הנתבע לכתב ההגנה מעלה, כי ייפוי הכוח עליו חתם התובע בעניין חידוש רישיון העסק נחתם ביום 2.1.07, כחודש לאחר התשלום על-פי הקבלה. תמוהה העובדה שהתובע שילם עבור שירות עתידי שטרם נחתם ייפוי כוח בגינו", ציינה השופטת. זאת ועוד, המשיכה שניידר, "ההודעה של עיריית ירושלים ביחס לאי חידוש רישיון העסק על שם התובע לשנת 2007 (נספח ג' לכתב ההגנה) נשלחה ביום 25/12/06 לעו"ד ערן מנדל ולא לנתבע, ולא ברור כלל אם יש קשר בין הנתבע לבין עו"ד מנדל, אשר הוא זה שפנה לעירייה בעניין הרישיון ביום 5/12/06, ולא הנתבע".
היא הוסיפה כי "גם מנספח ד' לכתב ההגנה, שהנתבע מציג כהוכחה להצלחת טיפולו בנושא הרישיון, לא עולה כלל כי המכתב יצא בעקבות טיפולו של הנתבע", וכי "מן האמור לעיל משתמע, כי הסכום ששולם על-ידי התובע ביום 3/12/06 לא שולם לצורך הטיפול ברישיון העסק, אלא בגין האזרחות.
"הואיל ואף הנתבע מודה כי לא הצליח בטיפול וכי לא היה מקום מלכתחילה לגבות שכר טירחה בנושא זה - עליו להחזיר לתובע את הסכום שנגבה ממנו. הואיל והתובע לא הוכיח תשלום הסכום של 100 $, מעבר לסכום הנקוב בקבלה - אני מחייבת את הנתבע להשיב לתובע, תוך 30 ימים, את הסכום המופיע בקבלה, דהיינו סך של 1,692 שקל, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (18/6/08) ועד לתשלום המלא בפועל, וכן הוצאות משפט בסך 250 שקל", סיכמה השופטת.
