שר החינוך ויושב-ראש מועצת קרן וולף,
גדעון סער, הודיע אמש (ד', 3.2.10) על זוכי פרס וולף באדריכלות לשנת 2010.
הפרס, בסך 100,000 דולר יוענק היום בטקס ממלכתי במשכן הכנסת על-ידי נשיא המדינה ושר החינוך לאדריכל הבריטי דיוויד צ'יפרפילד (David Chipperfield) שתכנן גם את המוזיאון החדש של ברלין (Neues Museum Berlin) ולאדריכל האמריקני, פיטר אייזנמן (Peter Eisenman), שתכנן גם את "אנדרטת השואה" בברלין לזכרם של יהודי אירופה שנרצחו במלחמת העולם השנייה. האנדרטה נחנכה בשנת 2005 והיא ממוקמת בעיר ברלין, מעט דרומית לשער ברנדנבורג, במקום שבו שכן בימי הרייך השלישי הבניין בו היה משרדו של אדולף היטלר.
לדברי סער, "ב-32 השנים שבהן הוא מחולק הביא פרס וולף
כבוד רב למדינת ישראל ולעשייה המדעית בארץ ובעולם. פרס וולף באדריכלות הינו אחד הפרסים היוקרתיים בתחום זה ושני הזוכים בפרס לשנת 2010 הינם מהמשפיעים ביותר בשנים האחרונות לא רק בהיבט האדריכלי אלא גם ובעיקר בהיבטים תרבותיים והיסטוריים".
ועדת השיפוט קבעה בהחלטתה כי פיטר אייזנמן (יליד ארה"ב, 1932) הינו "אדריכל חדשני ואיש חינוך, שקידם את תחום האדריכלות באמצעות טקסטים תיאורטיים ומבנים יוצאי דופן, בעלי חשיבות רבה ביותר. ההגדרה החדשה והביקורתית שהוא נתן לאדריכלות כשפה וכדרך חשיבה, השפיעה על דורות של אדריכלים ואנשי חינוך ברחבי העולם. אייזנמן הוא ללא ספק המנהיג החשוב ביותר בייסוד שיח בעל משמעות בין אדריכלים, תיאורטיקנים והיסטוריונים.
"העיצובים של אייזנמן ושיטות ההוראה במהלך הקריירה שלו, העמיקו במידה רבה את הידע בתחום הצורות והעקרונות הבסיסיים של אדריכלות קלאסית ומודרנית. התיאוריות הרבות שלו חוללו מהפך במבנה המשמעות באדריכלות. בעבודתו ובעבודות אחרות של אדריכלים רבים שאותם הוא ניתח, נעשו מבנים לעדויות לתהליכים היסטוריים ולאפשרויות עתידיות באדריכלות. היחסים בין אובייקט לסובייקט, צורה ופונקציה, בניין ונוף, אדריכלות וטבע, זכו לחשיבה יסודית מחודשת.
"הדרך הנועזת והמטרידה שבה משקף אייזנמן את ההרס והחורבן, במצבת הזיכרון בברלין ליהודים שנרצחו באירופה, מייצרת פרדיגמה חדשה למבני זיכרון, שמתמודדת עם הטרגדיה והאובדן בצורה בלתי נשכחת".
בין עבודותיו הבולטות של אייזנמן ניתן למצוא גם את מרכז התרבות של גליציה בספרד, מרכז וקסנר באוניברסיטת אוהיו בארה"ב ועוד.
יחסים משמעותיים בין תכנון אורבאני לתכנון אדריכלי
הזוכה הנוסף בפרס וולף באדריכלות לשנת 2010 הוא דיוויד צ'יפרפילד (יליד בריטניה, 1953).
בנימוקיה קבעה ועדת השיפוט כי "צ'יפרפילד הגדיר באופן מקורי את השפה הטקטונית של האדריכלות, כביטוי עמוק ומעודן בפרויקטים בקנה מידה גדול וקטן כאחד. בחיפושו אחר אדריכלות על-זמנית, לעומת האדריכלות בת-החלוף שבאופנה, ובתשומת לבו הקפדנית הוא העניק איכות רבה ועידון לאינטרפרטציה העכשווית של האדריכלות הקלאסית. בנייניו של צ'יפרפילד מגלמים יכולת מיומנת של שילוב בין גישה רגישה ואחראית לפרויקטים בקנה מידה גדול וקטן לבין טיפול מדויק ופואטי ושליטה בפירוט בחומריות הבניין.
"הפרויקטים שלו מהווים עדות ברורה ליחסים משמעותיים בין תכנון אורבאני לתכנון אדריכלי. פתרונו של צ'יפרפילד לבנייה מחדש ולהרחבה של ה"מוזיאון החדש" (Neues Museum) בברלין, בולט כעבודה מופתית של תחכום ובהירות, המחייה מבנה תרבות בעל חשיבות עמוקה, שההיסטוריה התעלמה ממנו, ומאפשרת לו לקום מחדש מתוך האפר של עבר טרגי ביותר.
"בין עבודותיו הבולטות של דיוויד צ'יפרפילד ניתן למצוא גם את מוזיאון הנהר והחתירה על נהר התמזה בלונדון, מוזיאון הספרות המודרנית בעיר מרבך בגרמניה ועוד".
בחודש מאי הקרוב יעניקו נשיא המדינה ושר החינוך את חמשת פרסי וולף הבינלאומיים לתשעה זוכים בעלי שם עולמי, שחוקרים ופועלים בתחומי הרפואה, הפיזיקה, המתמטיקה והחקלאות.
פרסי וולף הוענקו 27 פעמים, מאז 1978 ועד היום, "על תרומה ייחודית למען האנושות ולמען יחסי ידידות בין העמים, בלא הבדלי אזרחות, גזע, צבע, דת, מין או השקפה פוליטית". באמנות התחומים הם (ברוטציה שנתית) אדריכלות, מוזיקה, ציור ופיסול, ובמדע התחומים הם: חקלאות, כימיה, מתמטיקה, פיזיקה ורפואה.
עד השנה קיבלו את הפרס היוקרתי 253 מדענים ואמנים מ-23 מדינות, ובהם 18 זוכים מישראל.
קרן וולף נוסדה על-ידי ד"ר ריקארדו וולף, יהודי יליד גרמניה, שבין 1973-1961 כיהן כשגריר קובה ישראל. בנוסף, מעניקה הקרן מלגות ופרסים לסטודנטים ולחוקרים מצטיינים מהמוסדות להשכלה גבוהה בישראל.