הקרן הלאומית לנושאים הומאנים (The National Endowment of the Humanities) העניקה 50 אלף דולר לפרופסור סינת'יה בייקר מבייטס קולג' במיין כדי לחקור את היבטיה הרבים של המילה יהודי במהלך הדורות. כך דיווחה (ה', 4.2.10) קארה הוגן באתר היהודי The Jewish Advocate.

בייקר בחרה את המילה יהודי כדי לבדוק כיצד מונח המסמן זהות יכול להשתמע לכל כך הרבה פנים. היא אמרה כי היא מתכוונת לכתוב ספר על הנושא, שלדידה לא נחקר קודם. אבל היא חוששת כי הנושא כה רחב ומורכב ש-250 הדפים שעומדים לרשותה יהיו קטנים מלהכיל את כל החומר.

הצעת המחקר שלה - "מי מחליט מה עומד מאחורי מונחי זהות, וכיצד המשמעות הזו נוצרת על פני דורות ועל פני חברות?" - נבחרה מבין רבבות הצעות המחקר שהוגשו לקרן. "המחקר שלה יחזור אחורה לימי קדם ועד לזמננו בקונטקסטים שונים, מתוך נקודת מבט מאוד אקדמית", אמרה מי שבחרה לממן את מחקרה, ג'ודי האברמן, מנהלת התקשורת של הקרן.


בכוונתה של בייקר, בוגרת תואר שני בהרווארד, ובעלת דוקטורט מאוניברסיטת דיוק, לשאוב את החומרים שלה מארכיבים בארצות הברית, באירופה ובישראל. היא תבחן כתבים עתיקים ותבצע ניתוח של ייצוגים אמנותיים-היסטוריים של יהודים מכנסיות באירופה של ימי הבינים, מכתבי יד, מקריקטורות של היום, מחומרי תעמולה ומאמנות פופ.

'יהודי' כדרך לבודד

בייקר טוענת כי בראשונה נעשה שימוש במונח יהודי כדי לבודד יהודים מבחינה חברתית. "[הנוצרים] השתמשו [במונח] כדי להפריד את עצמם וכדי להגדיר את הקהילה הצומחת ואת הדת".

המילה 'יהודי' לא מופיעה בתלמוד

היהודים, לעומת זאת, כך אומרת בייקר, לא אימצו את המונח בימים קדומים. "בספרות התלמודאית, הרבנים כמעט מעולם לא הזכירו את המילה יהודי. בידנו אלפי דפים של כתבי יד של אנשים אלה שאנו קוראים להם היום יהודים, והם מעולם לא השתמשו במילה", אומרת בייקר.

נשים 'אינן יהודיות'

"חקרתי רבות את נושא המגדר, ואת המונח יהודי או יהודייה וכיצד המונח יהודייה יצא מכלל שימוש. יש דיון על כך שנשים, מבחינה מסורתית, אינן נחשבות ליהודיות. בנות ונשים לא מצטרפות למנין ואינן חייבות לקיים את כל המצוות. יהודייה איננה יהודי", אומרת בייקר במחקרה.

הנאצים שינו את היחס למונח

תעמולת הנאצים סיבכה את הדיון הישראלי על זכות השיבה של היהודים. אם הנאצים ראו יהודי ככל מי שנושא דם יהודי, לא היה זה כך בממסד הרבני הישראלי. "ישראל מנסה בימי השואה לקבוע מי ומי איננו יהודי", כותבת בייקר. "עליהם היה להתייחס ברצינות יתירה להתבטאויות של הנאצים משום שישראל הייתה אמורה לשמש כמדינת מקלט. אבל לממסד הרבני היו דעות משלו לגבי כיצד יש להשתמש או לא להשתמש במונח".