היום לפני 579 שנה, ב-21 בפברואר 1431, מתחיל משפטה של ז'אן ד'ארק.
ז'אן ד'ארק, הגיבורה הלאומית של צרפת, מילאה תפקיד מפתח בתהליך שחרור צרפת מעול הכיבוש האנגלי בזמן מלחמת מאה השנים במאה ה-15. ז'אן ד'ארק הובילה את צבא צרפת במלחמה ולאחר שנתפסה - הוצאה להורג.
בתקופה שבה נולדה ז'אן ד'ארק, שנת 1412, התנהלה צרפת ללא מלך מוכתר. בניסיון לסיים את מלחמת מאה השנה שגרמה לאבדות כבדות בנפש, עבר כתר צרפת, על-פי החוזה שנחתם, למלך הילד הנרי השישי מאנגליה, ובאופן זה היו אמורות ממלכות צרפת ואנגליה להתאחד.
במהלך מלחמת מאה השנים בין צרפת לאנגליה, היה אזור צפון-צרפת, שבו נולדה ז'אן ד'ארק, תחת כיבוש אנגלי.
כשהייתה בת 12 החלה ז'אן ד'ארק, כפי שסיפרה, לשמוע את קולם של הקדושים שהודיעו לה שנבחרה לשחרר את ארצה מהכיבוש האנגלי ולסייע לדופין (יורש העצר הצרפתי) לרשת את כתר צרפת.
לאחר שבקשתה להתגייס לצבא צרפת נדחתה, גזרה ז'אן את שיערה, לבשה בגדי גבר ויצאה מכפרה למחבואו של שארל השביעי. היא שכנעה אותו שהוטל עליה משמים להציל את צרפת.
שארל נתן לז'אן שריון של איש צבא, חרב ודגל לבן, וז'אן, רכובה על סוסה, הובילה את הצבא הצרפתי. עד ה-9 במאי, שנת 1429, הצליח הצבא הצרפתי לגרום לכוחות האנגלים לסגת, וז'אן ד'ארק זכתה למעמד מיסטי בקרב החיילים.
ב-1430, הובילה ז'אן, בניגוד להוראתו של שארל, מערכה נגד האנגלים ביער קומפיין שליד פריס. במהלך הקרב היא נפצעה קשה, ונתפסה על-ידי האנגלים. לאחר תקופת השבי הקשה הועמדה לדין באשמת כישוף וכפירה.
ז'אן דארק הואשמה בשתי אשמות חמורות: לבישת בגדי גבר וכפירה בכך שחשבה עצמה ככפופה ישירות לאלוהים ולא לכנסייה הקתולית. היא נדונה למוות, אך לאחר שהודתה באשמה וניאותה ללבוש בגדי אישה - הומר גזר הדין למאסר עולם.
שלושה ימים אחר-כך חזרה בה מדבריה, וב-30 במאי 1431, והיא בת 19 בלבד, הובאה ז'אן דארק אל כיכר השוק של רואן (צפון מערב מפריז בקרבת התעלה), שם הועלתה על המוקד.
500 שנה לאחר מותה הטרגי הוכרזה ז`אן ד'ארק כקדושה על-ידי הכנסייה הרומית.
