שימוש קבוע באספירין, באצטמינופן ובתרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות (NSAIDs) מעלה את הסיכון לאיבוד שמיעה בקרב גברים, במיוחד בקרב גברים מתחת לגיל 60.
איבוד שמיעה הוא ההפרעה התחושתית השכיחה ביותר בארצות הברית והיא משפיעה על 36 מיליון בני אדם. בנוסף לשכיחותה הגבוהה בקרב אוכלוסיית הקשישים, כשליש מבני ה-40 עד 49 כבר סובלים מאיבוד שמיעה. אפילו איבוד שמיעה מתון עלול לפגוע ביכולת להבין דיבור בנוכחות רעשי רקע או במצב של ריבוי אנשי שיחה, מה שעלול לגרום לבידוד חברתי, לדיכאון ולאיכות חיים ירודה.
חוקרים מאוניברסיטת הארוורד, בית החולים בריגהאם ונשים ומאוניברסיטת ונדרבילט בדקו גורמים אחרים מלבד גיל ורעש, שעשויים להשפיע על הסיכון לאיבוד שמיעה. אספירין, אצטמינופן ואיבופרופן הן שלוש התרופות הנפוצות ביותר בארצות הברית. ההשפעות הרעילות של האספירין ידועות היטב והרעילות של NSAIDs גם היא, אך הקשר בין האצטמינופן לאיבוד שמיעה לא נבדק עד כה.
המחקר כלל 26,000 גברים שמעקב אחריהם נעשה בכל שנתיים לאורך 18 שנה. המחקר גילה כי אנשים צעירים שהשתמשו באספירין - אלו מתחת לגיל 50 ואלו בגילאי 50 עד 59 - היו בסבירות גבוהה ב-33% לסבול מאיבוד שמיעה בהשוואה לאנשים שלא השתמשו באספירין. לא זוהה קשר בקרב גברים בגילאי 60 ויותר.
לגבי NSAIDs, אנשים מתחת לגיל 50 שהשתמשו בתרופות על בסיס קבוע היו בסבירות גבוהה ב-61% לסבול מאיבוד שמיעה, אנשים בני 59-50 היו בסבירות גבוהה ב-32%, ואילו בני 60 ויותר היו בסבירות גבוהה ב-16% לפתח איבוד שמיעה בהשוואה לאנשים שלא השתמשו בתרופות אלו על בסיס קבוע.
לגבי האצטמינופן, משתמשים קבועים מתחת לגיל 50 היו בסבירות גבוהה ב-99% לפתח איבוד שמיעה, אנשים בגילאים 59-50 בסבירות גבוהה ב-38%, ואלו בגילאים 60 ויותר היו בסבירות גבוהה ב-16% לפתח איבוד שמיעה בהשוואה לאנשים שלא השתמשו באצטמינופן על בסיס קבוע.
