"האתגר העומד לפני בנק ישראל בעתיד הקרוב הוא להתחיל ליישם את החוק, ולהקים את המוסדות ותהליכי העבודה הנדרשים כדי לבנות את בנק ישראל המודרני שהמשק הישראלי זקוק לו במאה ה-21" - כך אמר (יום ה', 11.3.10) נגיד בנק ישראל,
סטנלי פישר, בהתייחסו לחוק בנק ישראל החדש שאושר אמש בוועדת הכספים של הכנסת. הנגיד השתתף בכינוס הבנק שנשא את הכותרת "אתגרים לעתיד", ושנערך במלון הילטון בתל אביב. הנגיד ציין כי המשוכה הקשה עברה וכי הוא מקווה שהחוק החדש יעבור את הקריאה השנייה והשלישית במהלך השבוע הבא.
הנגיד הסביר כי אחד השינויים החשובים שיביא עימו חוק בנק ישראל הוא בתחום הממשל התאגידי, כאשר ועדה מוניטרית היא זו שתקבל החלטות העוסקות במדיניות המוניטרית, ומועצה מנהלית תהיה מופקדת על ההחלטות הניהוליות.
"האתגרים החיצוניים לבנק נוגעים כמובן לתהליך ההתאוששות מן המשבר הפיננסי", אמר פישר, שציין כי התרחיש הכלכלי הסביר הוא של המשך ההתאוששות, אם כי תתקיים שונות בין המדינות השונות. לדבריו, מדינות אסיה, למעט יפן, כבר צומחות בשיעורים קרובים לאלו שלפני המשבר וגם בארצות הברית הצמיחה צפויה להתאושש לרמות דומות לאלו שלפני המשבר, תוך התמודדות עם בעיות במגזר הפיננסי, ובתחום הפיסקלי: הגירעון והחוב.
"באופן מפתיע, הקושי העיקרי מסתמן כרגע דווקא באירופה", ציין פישר, שהזכיר את מצבה של יוון, ואת העובדה שהאיחוד האירופי מנסה למצוא דרך להימנע מלהפר את אמנת מאסטריכט, האוסרת על האיחוד לנקוט במדיניות של חילוץ למדינות שמצבן הפיננסי מידרדר.
"מקווים להקטין ההתערבות בשוק המט"ח"
פישר אמר כי "על-רקע זה, מנסה בנק ישראל במדיניות המוניטרית להחזיר את הריבית לרמה 'נורמלית', שתחזיר את האינפלציה לתחום היעד, ולתמוך בהתאוששות המשק וביציבות הפיננסית, תוך מעקב אחר המתרחש בעולם, ובהתחשב בהתפתחות שערי החליפין של השקל. "אנחנו מקווים שכל עוד שהמשק העולמי יחזור ליציבות, נוכל באופן הדרגתי להקטין את הצורך שלנו להתערב בשוק המט"ח, ונראה שההתערבויות שלנו בשוק המט"ח יהיו יותר ויותר נדירות. זה תלוי במה שיקרה במשק העולמי ובמשק הישראלי", אמר.
הנגיד הזכיר שבנק מרכזי של משק קטן ופתוח לא יכול להיות אדיש למצבו של שער החליפין, וחזר ואמר כי הוא מקווה שעם החזרה לתנאים נורמליים התערבות בנק ישראל בשוק המט"ח תלך ותפחת. הוא הביע תמיכה בכלל הפיננסי שהחליטה עליו לאחרונה הממשלה, שלדבריו ישרת את המשק הישראלי בעתיד, בכך שיאפשר לממשלה להתאים את ההוצאות למשתנים המאקרו-כלכליים הבסיסיים.
מבחינת מעמדו של המשק מול העולם, הזכיר הנגיד כי חשוב מאוד לשמור על המשך הפתיחות של המשק, שמגדילה את פוטנציאל הצמיחה שלו. לסיכום, חזר הנגיד והדגיש את החשיבות, גם הכלכלית, של חתירה להסכם שלום עם שכנינו.
