נביל איליא עלימי, 65, תבע את המוסד לביטוח לאומי בבית הדין האזורי לעבודה בנצרת, לאחר שסירב להכיר בו כמי שנפגע פגיעה בעבודה, בכך שעקב תנאי עבודתו - לקה בפגימה בכף ידו. המוסד לביטוח לאומי השיב לעלימי כי הוא דוחה את בקשתו לקבלת גמלה מאחר שלא מדובר במיקרוטראומה, והנזק בכף ידו נגרם ממצב תחלואי טבעי שלא קשור לעבודה. השופט
חיים ארמון, שדן בתיק "תיקן" את המוסד לביטוח לאומי: "כפי הנראה, התכוון הנתבע לטעון שגם אין מדובר במחלת מקצוע, אך הוא לא טען כך".
הצדדים הסכימו לכך שימונה מומחה רפואי שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של עלימי לבין תסמונת התעלה הקרפלית שלקה בה. מדובר בתופעה של הירדמות או תחושה של עקצוץ או כאב בשורש כף היד, הנגרמת עקב לחץ על העצב המדיאני, באזור שורש כף היד.
הצדדים הסכימו גם לעובדות הבאות: עלימי, יליד 1945, עבד בעבודות נגרות, בניין ונגרות רהיטים, משנת 1962 ועד שנת 2005, ובעבודתו השתמש במכונות ובמכשירים רוטטים.
המומחה קבע כי עלימי סובל מלחץ על העצב המדיאני בתעלת שורש כף היד (תסמונת התעלה הקרפלית). המצב חמור יותר ביד ימין, אך קיים גם ביד שמאל. בהתחשב בעובדה שעבד עם מכשירים רוטטים - מדובר במחלת מקצוע. יש קשר ישיר בין העבודה לבין התסמונת. עוד קבע המומחה כי התסמונת אינה מושפעת מהגיל, וקיימת גם אצל אנשים צעירים. אין קשר ישיר בין יתר לחץ דם לבין הופעת התסמונת והוא הדין בעניין תרופות נגד יתר לחץ דם. השפעת השימוש במכשירים רוטטים על הופעת התסמונת, הייתה גדולה יותר מכל גורם אחר.
השופט ארמון קבע כי חוות דעתו של המומחה מנומקת, סבירה, מבוססת על הידע המקצועי שלו, על העובדות שנקבעו ועל החומר הרפואי שהיה בפניו, וקיבל אותה.
המוסד לביטוח לאומי לא "אהב" את חוות הדעת של המומחה, בטענה שהייתה תמציתית וביקש למנות מומחה נוסף. השופט ארמון דחה את הדברים: "אני סבור שאין כל פגם בכך שהתשובות היו תמציתיות. למרות הקיצור שלהן, הן היו ברורות ושיקפו באופן בהיר את עמדת המומחה".
בסופו של דבר תביעתו של עלימי התקבלה. "מוצהר בזה כי תסמונת התעלה הקרפלית שהתובע לקה בה - היא בבחינת 'מחלת מקצוע' בעבורו, ועל כן היא בגדר 'פגיעה בעבודה'. על הנתבע לשלם לתובע את הגמלאות הנובעות מהצהרה זו", סיכם השופט.
