"מאמינה אני למתלונת כי המתינה עת ארוכה, ביום גשום וסוער במיוחד, לנהג הנאשמת, שלא הגיע במועד ולכן נאלצה לנסוע במונית. תמיכה לכך מוצאת אני בעובדה שאינה שנויה במחלוקת, כי הנאשמת פיצתה את המתלוננת בכרטיסיה של 8 נסיעות בשווי של 42 ש"ח בגין אותה נסיעה. אינני מאמינה לעדי הנאשמת כי הייתה תקלה באותו היום שלא איפשרה כניסה לרחוב תרצ"ו, שכן תקלה זו לא דווחה על-ידי מי מנהגיה. משום כך, מרשיעה אני את הנאשמת בעבירה של אי-עצירה בתחנה לאיסוף נוסע". כך קבעה (יום שני, 12.04.10) שופטת בית משפט השלום ברשל"צ,
איטה נחמן, בתביעה שהגיש משרד התחבורה נגד קואופרטיב אגד.
נגד קאופרטיב אגד הוגש כתב אישום מכוח שורה של עבירות וחיקוקים אשר קשורים לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים ולתקנות התעבורה. מכתב האישום עולה כי ב-31 באוקטובר 2005 איחר קו 97א בכ-70 דקות, מה שאילץ את הנוסעת, אשר מכונה בכתב האישום "עדת התביעה מספר 2", לנסוע במונית. להגנתה, גרסה אגד כי באותו היום בוצעו עבודות בכביש ברחוב תרצ"ו, מה שאילץ אותה להורות לנהג לסטות ממסלולו, ובשל כך, ככל הנראה, המתינה הגברת "עדת התביעה מספר 2", עד בוש (או עד שנתייאשה והזמינה מונית על חשבונה).
עם זאת, כעולה מטענת משרד התחבורה, אגד לא הביא עימו מסמכים אשר מעידים כי הכביש היה סגור או שאגד דיווחה למשרד התחבורה כי הרחוב סגור ועל כן נהג האוטובוס לא הגיע לתחנה ברחוב תרצ"ו. משרד התחבורה גורס כי היות ומוטלת על נהג חובה לעצור בתחנה, וכי העבירה של אי-עצירה בתחנת הנסיעה הינה עבירה מסוג
אחריות קפידה, יש להרשיע את אגד. מנגד גרסה אגד כי אין להלין עליה, כי כאשר נתקלה במחסום בכביש לא הייתה יכולה לעבור אלא בנתיב חלופי.
אגד גם ניסה לתקוף את מהימנותה של "עדת התביעה מספר 2" בטענתו כי עדת התביעה כלל לא עמדה בתחנה אלא "מתחת לבניין", וזאת "עקב גשם הזלעפות", ועל-כן "הנהג לא יכול היה לראותה". עם זאת, השופטת נחמן ביכרה את עדותה של "עדת התביעה מספר 2", ומצאה חיזוקים לעדות זו בכרטיסה אשר באמצעותה פצתה אגד את הנוסעת, מה גם שנהגי אגד עצמם הודו כי סטו ממסלול הנסיעה, אולם את ההסבר למחדל זה ולפיו "בוצעו עבודות בכביש", לא גיבו נהגי אגד בכל ראיות. לאור האחריות הקפידה שבעבירות מסוג אלו, הורשע אגד בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום ואשר קשורות באי-עצירה בתחנת הנסיעה.
