אחות-שכולה שנאסרה לא תשתתף בטקס יום הזיכרון

בית המשפט המחוזי בירושלים גזר על אחות שכולה חודשיים מאסר בפועל שירוצו בכלא, ומאסר של חודשיים נוספים בפועל שירוצו בעבודות שירות. האחות השכולה לא קיבלה את עול הגזירה, והגישה ערעור על גזר הדין לבית המשפט העליון. ביום 25.11.2009 דחו שופטי בית המשפט העליון, סלים ג'ובראן, יורם דנציגר וניל הנדל, את ערעורה של האחות השכולה, וקבעו כי עליה להתייצב לתחילת ריצוי העונש ביום 1.2.2010 כפי שנקבע.

האחות השכולה פנתה בשנית לבית המשפט העליון, והפעם הגישה בקשה לקצר את עונשה בארבעה ימים. לדבריה, היא התייצבה באיחור לריצוי עונשה, ביום 10.3.2010, ולא ביום 1.2.10 כפי שנקבע, ולפיכך מועד שחרורה יחול ביום 22.4.2010. לאור זאת, הלינה, לא תוכל להשתתף בטקס יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, שיתקיים היום, בהיותה בת למשפחה שכולה והדבר יסב לה מפח נפש.

בית המשפט העליון דחה בהחלטתו את הבקשה: "אין באפשרותנו להיעתר לבקשתה של המערערת. משעה שסיים בית המשפט את הדיון בערעורה, אין עוד כל אפשרות לשוב ולהידרש לשאלת העונש שנגזר עליה, אף לא בנסיבות המתוארות. עוד יש לציין כי מלכתחילה נקבע כאמור כי על המערערת להתייצב לתחילת ריצוי מאסרה ביום 1.2.2010, ולו היה הדבר נעשה היה נמנע מהמערערת הקושי האמור. אשר על כן, הבקשה נדחית".