"בשלוש השנים האחרונות צמחנו בקצב של 5% בשנה, למרות כל הבעיות. במצב נורמלי, אם נגיע לשלום, ואם נוכל להגדיל את אחוז החרדים והערבים שעובדים, נוכל לצמוח בקצב הרבה יותר מהיר, ואי-אפשר לפסול את האפשרות שנוכל לצמוח בקצב של 7% בתוך עשור ויותר" - כך אמר (יום ד', 16.6.10) נגיד בנק ישראל סטנלי פישר, בנאומו בכינוס קיסריה ה-18 המתקיים בנצרת.

"אני רוצה להתחיל להגיד משהו מוזר", המשיך פישר. "המשק שלנו הוא לגמרי נס. אנחנו צמחנו כמעט בכל ההיסטוריה שלנו פחות או יותר בקצב של ארה"ב בקצב הצמיחה לנפש, למרות הנטל הביטחוני והמצב הגיאו-פוליטי והבעיות שבהן אנחנו מטפלים היום, שהולכות ומתגברות משום שאחוז האוכלוסיה בסקטור החרדי הולך ועולה."

לדברי הנגיד, "אי-אפשר שהמצב בקבוצה החרדית יימשך לנצח. שאחוז האוכלוסיה ימשיך לצמוח ושהם לא יעבדו, זה לא בר-קיימא... אם משהו לא יכול להמשיך לנצח, זה יעצור. אפילו אם זה בארץ הקודש. המצב ישתנה, השאלה היא האם נוכל לשנות את זה למצב של מחשבה ושיתוף פעולה, או שזה יתחיל להשתנות למצב של משבר. זה קשור ליכולות הפוליטיות שלנו וליוזמות של אנשים במשק הזה, ואני שמתי לב שיש המון אנשים במשק הזה שיש להם רעיונות מאוד טובים שלדעתי יוכלו לתרום לשתי הבעיות."

"טוב שיש ועדה מקצועית שבודקת את נושא התמלוגים"

"חשוב לא להפר חוזים, אבל חשוב גם לבדוק מה הם בדיוק החוזים, ומה כתוב בהם, ולא לקחת כל הכרזה של מי שנמצא בשטח כעובדה", אמר הנגיד בהתייחסו לשאלת התמלוגים על חיפוש גז ונפט. לדבריו, "טוב שיש לנו ועדה מקצועית שבודקת את העניין ותבוא עם המלצות."

פישר הוסיף כי "אם האומדנים האופטימיים יהפכו בסוף למציאות, נצטרך לנקוט בצעדים כדי למנוע את מה שכולנו מכירים כמחלה ההולנדית: השפעה על יבוא משאבים על המשק הגורמת ליבוא כסף, לירידה ביבוא הגז, שגורמת לעודף יותר גדול ולמאזן יותר גדול, וזה גורם לייסוף המטבע."

לדברי הנגיד, אם המשק הישראלי ימצא את עצמו במקום מעין זה שם, יטפל בכך בנק ישראל באמצעות הגדלת הביקוש המקומי כדי להשתמש ביבוא המט"ח, או לחילופין לפי דרך הפעולה של נורבגיה - קרי, מציאת דרך שלא תיתן למשאבים להיכנס בסכומים אדירים למשק, אלא לחסוך אותם, למשל באמצעות שיעור ריבית של 4%-5%.

"חלק משכר הבכירים אינו סביר באף רמה"

לגבי שכר הבכירים, אמר הנגיד כי ברור לכולם שיש אנשים שמקבלים שכר שלא סביר באף רמה. "צריכים למצוא דרך לטפל בזה - ההמלצה של בנק ישראל והמפקח על הבנקים - לשים את האחריות על הדירקטוריונים ועל האסיפה הכללית, שיקבלו את ההחלטות וינמקו אותן... יהיה מאוד קשה להגיע לניסוח שיגיד שהשכר צריך להיות לא יותר מסכום מסויים. אפשר לקבוע אינדיקטורים, אבל נדמה לי שאנחנו נצטרך להמשיך לנקוט בצעדים שהמפקח ביקש, דרש, מהמערכת הבנקאית לאחרונה."

בהתייחסו לריכוזיות במשק, הבהיר הנגיד כי עמדתו היא שהריכוזיות במשק הישראלי גבוהה בהשוואה בינלאומית. "זה לגמרי ברור. יש כ-20 קבוצות עסקיות שמחזיקות כמחצית מנפח השוק של החברות הציבוריות. זה מאוד מרוכז, ולמצב זה יש השלכות שליליות על רמת התחרות במשק, וזה יכול לפעמים לגרום נזק למערכת הפיננסית. בפיקוח על הבנקים ערים לאפשרות הזאת, ויש מגבלות על אחוז הון שבנק יכול להלוות לקבוצה אחת."

"גוש האירו ישרוד"

לדעת הנגיד, גוש האירו ישרוד את המשבר בו הוא מצוי, אם כי לא ברור שכל מדינה הנמצאת בגוש כיום תמשיך להיות בו. "מה שכן ברור הוא שיהיו לא מעט מדינות נוספות שירצו להצטרף לגוש האירו - כבר לפני שבועיים אסטוניה הפכה למדינה ה-17 ויש הרבה אחרים במזרח אירופה שרוצים להצטרף לגוש."

"יש המון אנשים שיכולים להסביר היום כמה זה חשוב שיש לך שער חליפין נייד, ואת היכולת לעשות פיחות. זה יפה, אבל כבר שוכחים מה שהיה באירופה לפני שעשו את האירו. נכון, זו המצאה פוליטית, אבל יש לה השלכות חיוביות על אירופה. תמיד היו מתחים באירופה ביחס למי שעשה פיחות. עכשיו אנחנו אומרים 'וואו, זה ממש חבל שיש להם מטבע משותף, זה גורם להם בעיות' - אבל יש דיון מאוד ארוך בספרות הכלכלית ביחס למערכת המוניטרית הכי טובה, והשיפוט של המקצוע ושלי הוא שאין מערכת הכי טובה, לכל אחת יש יתרונות וחסרונות."