פסק דין שניתן היום בבית המשפט השלום בחיפה, שומט תרתי משמע את הקרקע מעל מאות אלפי פוליסות לביטוח דירות, בתרחיש של רעידת אדמה בישראל.
השופטת
אילת דגן דחתה תביעה משפטית של בני זוג, שעתרו לחייב את חברת הביטוח הראל לפצותם בגין נזק שנגרם לדירתם ברמת ישי, לטענתם, כתוצאה מרעידת אדמה שפקדה את ישראל ב-11 בפברואר 2004.
בני הזוג רכשו מהראל פוליסה לביטוח מקיף בניינים, וביקשו לממשה לאחר שרעידת אדמה בעוצמה של 5.1 בסולם ריכטר פערה סדקים בקירות ביתם, בסלון במטבח ובחדרי השינה כמו גם סדק בכלונס הדרום מזרחי.
אלא שביהמ"ש בחיפה קובע, כי "הנזק ברובו המכריע נגרם בשל כשל תכנוני וביצועי שנתן אותותיו עוד קודם לכן והוחמר ככל הנראה ברעידת האדמה, והיה צפוי להחמיר בעתיד גם אלמלא אירעה הרעידה".
כמו-כן, קבעה השופטת כי "המבטחת (הראל) יכולה להתבסס על ההנחה כי הבית נבנה לפי תקני הבנייה והתקן הרלוונטי לעניין רעידות אדמה ואין עליה חובה, בעורכה ביטוח מבנה לצרכי משכנתא, הנערך במאות אלפי דירות, לבדוק את תוכניות הקונסטרוקציה... בהסכמת המבטחת לבטח בביטוח מבנים אינה מקופלת הסכמה לבטח נזקים שארעו כתוצאה מרשלנות בתכנון ו/או בניית הבית".
השופטת דגן קבעה כי חלק מהסדקים הקונסטרוקטיבים בדירת התובעים נפערו ברעידת האדמה. אולם, "התשתית הראייתית לא מצביעה על סיבה יחידה להיווצרות הסדקים אלא על שילוב סיבות שהכשל הראשוני, בבחינת אם כל חטאת הוא בתכנון והביצוע והוא הבסיס לו. בלעדיו לא היה נגרם נזק בכלל או הנזק הגבוה הנטען והנזקים שנתגלו היו צפויים להתרחש בעתיד גם ללא רעידת אדמה".
עוד ציינה השופטת, כי בתים אחרים בסביבה לא ניזוקו ברעידת האדמה, דבר האומר, לטענתה, דרשני. "העובדה שהבית השכן (שהינו חלק ממבנה דו משפחתי שתוכנן על-ידי אותו מהנדס ונבנה באותה עת על-ידי אותו קבלן) - לא ניזוק ברעידת האדמה בעוד שבית התובעים ניזוק, מהווה את ההוכחה האולטימטיבית כי לא הרעידה הייתה הסיבה הקרובה לנזק אלא הכשל הביצועי תכנוני".
בכך, קובעת השופטת, במקרה הנידון התובעים לא הוכיחו כי התקיים מקרה הביטוח. במילים אחרות: גם כאשר דירה נסדקת ישירות מרעידת אדמה, לחברות הביטוח יש דרך מילוט נאה - להוכיח כי הבית ניזוק בגלל כשלים בתכנון והיה ניזוק בכל מקרה בעתיד...
"אין ספק", מסכמת השופטת, "כי אם הייתה המבטחת (הראל) יודעת שהבית תוכנן ונבנה מלכתחילה עם חוסר יכולת טבועה מלידתו, לעמוד ברעידות אדמה מחמת חוסר עמידה בסטנדרטים שבחוקי הבנייה ותקני הבנייה הקובעים במועדים הרלוונטים, לא הייתה מוכנה להעניק את הביטוח".
ת.א. 20170-04
