קרן הנפט הנורבגית, בבעלות ממשלת נורבגיה, הודיעה אמש (יום ב', 23.8.10) כי החליטה למכור את מניותיה בחברות אפריקה-ישראל ודניה-סיבוס, בשליטת
לב לבייב, "משום ששתי החברות בונות בשטחים כבושים". אולם האמת היא שלא היו דברים מעולם, וכל הסיפור הוא בלוף אחד גדול: אף אחת משתי החברות אינה בונה מעבר לקו הירוק!
News1 בדק את רשימת ההשקעות והנכסים של שתי החברות, כפי שפורסמה רשמית בדוחות השנתיים שלהן לשנת 2009. לאפריקה-ישראל יש השקעות ונדל"ן בתל אביב, ברמת-גן, בפתח תקוה, ביהוד ובנצרת. אין לה אף השקעה או פרויקט מעבר לקו הירוק. בירושלים היא בונה רק במרכז העיר וברמת שרת.
מצב דומה קיים בדניה-סיבוס: החברה היא קבלן ביצוע של כמה פרויקטים למגורים, ועיקר פעילותה הוא בעבודות תשתית, כגון שותפות בכביש חוצה ישראל וסלילת כביש 431. כל העבודות הללו מתבצעות בתחומי הקו הירוק.
לא ברור על מה הסתמכה קרן הנפט הנורבגית, ומה מקורות ה"מידע" שלה, שכאמור לא היה ולא נברא. יש לזכור שמדובר בקרן גדולה ורצינית, האמורה לבדוק נתונים לפני שהיא מפרסמת הודעות ומקבלת החלטות עסקיות.
גם ההשקעה של קרן הנפט הנורבגית בחברות אלו קטנה מאוד, ואינה עומדת בשום יחס להודעה הפומבית הרעשנית שלה. קרן הנפט מחזיקה במניות אפריקה-ישראל בשווי 1.2 מיליון דולר. סך כל נכסי הקרן, הנובעים מרווחי העתק ממכירת הנפט של הים הצפוני, עומדים על 450 מיליארד דולר. מתוך זה, כ-320 מיליון דולר - פחות מפרומיל - מושקעים במניות של עשרות חברות ישראליות בבורסה. ההשקעה באפריקה-ישראל מהוה 0.3% מסך השקעות קרן הנפט בישראל. גם במקרה של דניה-סיבוס מדובר, ככל הידוע, בסכומים קטנים.
בשורה התחתונה: מדובר בהחלטה שאין לה חשיבות מבחינה כלכלית, והיא הזויה מבחינה עובדתית.
