בית הדין להגבלים עסקיים דחה ביום 29 במאי 2003 את הערר שהגישה חברת פוד קלאב בע"מ, על החלטת הממונה על הגבלים עסקיים מיום 6 בפברואר 2000 לאשר בתנאים, מיזוג בין חברת תנובה ובין המפעל לייצור מוצרי עוף, עופקל, בעקבותיו נותקו קשרי ההפצה בין עופקל לפוד קלאב.
פוד קלאב, אשר בינתיים החלה לייצר מוצרי עוף בעצמה, העלתה שלל טענות כנגד אישור המיזוג. בין השאר טענה פוד קלאב, כי המיזוג יגביר את כוח השוק של תנובה, יגביה את חסמי הכניסה העומדים בפני מתחרים פוטנציאלים, יסייע לתנובה לדחוק את מתחריה מן השוק ויביא ליצירת שוק אוליגופולי (שוק ממועט מתחרים) תוך פגיעה בתחרות ובצרכן. בית הדין דחה את טענותיה של פוד קלאב אחת לאחת.
בית הדין קיבל את עמדת הממונה לפיה הזירה התחרותית הרלבנטית לבחינת השפעות המיזוג היא שוק מוצרי העוף. בית הדין קובע, כי הראיות שהובאו בפניו תומכות בעמדת הממונה לפיה הביא המיזוג להגדלת כמות מוצרי העוף הנמכרים, להגדלת מגוון מוצרי העוף העומדים לבחירת הצרכן ולירידה במחירם של מוצרי העוף לצרכן. כמו כן גדל, בעקבות המיזוג, מספר הגורמים המתחרים בשוק ב-3 ל-4.
בית הדין דחה את הטענה כי המיזוג מקים חשש ממשי ליצירתו של שוק אוליגופולי. בית הדין מציין, כי מאפייני השוק (חסמי כניסה נמוכים, חוסר סימטריה בגודלן של החברות הפועלות בשוק, בידול בין המוצרים השונים ועוד) מפחיתים את החשש לקיומה של התנהגות אוליגופולית (התנהגות שעל רקע מיעוט המתחרים ותנאים מבניים נוספים עלולה להביא לידי כך שייקבע בשוק מחיר על תחרותי).
בית הדין מזכיר, כי לפני המיזוג היה שוק מוצרי העוף שוק מונופוליסטי והמיזוג דווקא שיפר את מבנה השוק, על-ידי הוספת מתחרה חזק בדמותה של תנובה ויצירת לחץ תחרותי על בעל המונופולין (עוף טוב).
בית הדין אימץ את עמדת הממונה וקבע, כי לצורך ביסוס טענותיה של פוד קלאב לפיהן צפויה תנובה, בעקבות המיזוג, לפעול לדחיקתה מהשוק, תוך ניצול כוחה המונופוליסטי ושליטתה במקטעים שונים של ענף הפטם, יש להוכיח שהתנהגות כזו תהיה רווחית מבחינתה של תנובה וכי זו תוכל להשיב לעצמה את ההוצאות הכרוכות בדחיקת פוד קלאב מהשוק. בית הדין קובע כי העוררת לא הסבירה כיצד דחיקתה תהא רווחית לתנובה, בפרט כשבשוק פועל, כאמור, יצרן חזק אחר, בעל מונופולין - חברת עוף טוב.
אשר לטענה כי תנובה קשורה במערכת של הסדרים כובלים עם משחטות תעשייתיות, באמצעותה היא שולטת על הכמות והמחיר בו יימכרו חומרי הגלם למפעלים המייצרים מוצרי עוף, מאמץ בית הדין את עמדת הממונה לפיה לא הוכח כי מערכת הסדרים זו משפיעה לרעה על מצב התחרות בשוק מוצרי העוף.
בית הדין מציין, כי מערכת ההסדרים אינה תולדה של המיזוג וקשה לראות כיצד כניסתה של תנובה לשוק מוצרי העוף מקילה או מעודדת עשייתם של הסדרים אלה. בית הדין מציין, כי על ההסדרים בין תנובה ובין המשחטות לא חל הפטור החקלאי, אולם העוררת לא הוכיחה שמדובר בהסדרים כובלים.
את הממונה ייצגו בהליך עו"ד אריאל כץ ועו"ד בועז גולן.
