מחקר חדש מגלה כי תזונה של האב משפיע על הגנים האחראים על חילוף החומרים של השומנים בדם אצל הצאצאים.
מדענים מאוניברסיטת מסצ'וסטס ומאוניברסיטת טקסס שבאוסטין גילו ראיות לכך שהשפעות סביבתיות של האב יכולות לעבור לדור הבא ו"לתכנת מחדש" את הדרך בה הגנים יתפקדו אצל הצאצא. המחקר החדש, שפורסם ב-Cell, מראה כי הרמזים הסביבתיים, במקרה זה תזונה ביונקים, משפיעים על גנים בדור אחד ועוברים לדור הבא, ראיות שעד כה היו מעטות.
ראיות אלו, יחד עם ממצאים ממחקרים אפידמיולוגיים קודמים, מראים כי ההשפעות הסביבתיות של האב משחקות תפקיד חשוב, יותר ממה שייחסו להן בעבר, במחלות מורכבות כגון סוכרת ומחלות לב.
המידע לגבי מה שעשו הוריכם עוד לפני שהרו אתכם מתברר כמידע חשוב מאד בקביעת גורמי הסיכון שלכם למחלות, כתבו החוקרים.
הגנום האנושי, מתואר לעתים קרובות כסדרה של הוראות השולטות ומפקחות על ההתפתחות ועל התפקוד לאורך החיים. אין זה מפתיע לכן, שרוב המחקר הגנטי בן זמננו מתמקד בניסיון להבין ולקטלג כיצד מוטציות ושינויים בדנ"א - הבסיס להוראות אלו - גורמים למחלות ומשפיעים על הבריאות.
הסביבה - גורם סיכון משמעותי
מספר מחקרים שנעשו לאחרונה התמקדו דווקא בתפקיד של התורשה האפיגנטית - שינויים תורשתיים בביטוי הגנים שנגרמים ממנגנונים שאינם שינויים ברצף הדנ"א - וגילו כי זו משחקת תפקיד במספר רב של מחלות. לדברי החוקרים, חלק נכבד ביותר ממה שמועבר מהורה לילד מקורו בסביבה, וממצאי המחקר הנוכחי מדגישים כי ישנן דרכים רבות דרכן עובר המידע מההורה לילד.
כדי לבחון את התאוריה שהשפעות סביבתיות שנחוו על-יד האב יכולות לעבור לדור הבא בצורה של מידע אפיגנטי שונה, החוקרים נתנו תזונה שונה לשתי קבוצות עכברים זכרים. העכברים בקבוצה הראשונה קיבלו תזונה סטנדרטית, ואלו שבקבוצה השניה קיבלו תזונה דלה בפרוטאין.
כדי למנוע השפעות אימהיות, כל נקבות העכברים קיבלו את אותה תזונה - תזונה סטנדרטית. החוקרים הבחינו כי אצל הצאצאים של העכברים שקיבלו את התזונה הדלה בפרוטאין נראתה עליה משמעותית בגנים האחראים על הסינטזה של הכולסטרול ושל הליפידים בהשוואה לצאצאים של קבוצת הביקורת שקיבלה את התזונה הסטנדרטית.
התוצאות דומות לממצאים של שני מחקרים ידועים ביותר שנעשו בבני אדם שהראו כי לתזונה של האב יש השפעה על בריאות הצאצאים. אחד המחקרים, בשם "Överkalix Cohort Study", שבוצע בקרב תושבי קהילה מבודדת בצפון הרחוק של שבדיה, גילה כי תזונה לקויה במהלך גיל ההתבגרות של אבי האב העלתה את הסיכון לסוכרת, להשמנה ולמחלות קרדיווסקולריות בדור השני של הצאצאים. מאחר שמחקרים אלו הם מחקרים רטרוספקטיבים שכללו אוכלוסיות דינמיות, לא נלקחו בחשבון כל המשתנים החברתיים והכלכליים.
המחקר האחרון שולל את האפשרות כי גורמים חברתיים וכלכליים, או הבדלים ברצף הדנ"א הם שאחראים לממצאים, ומדגיש דווקא את התורשה האפיגנטית כגורם משמעותי לשינויים בתפקוד הגנים.
לממצאים השלכות גם לגבי הדרך בה אנו מבינים את התהליכים האבולוציוניים. משום שיותר ויותר ברור בשנים האחרונות כי אימהות יכולות להעביר לצאצאים מידע לגבי הסביבה, לדוגמה דרך חוויות מוקדמות וגורמים אמהיים, וכך לאפשר להם לאמץ טוב יותר את השינויים הסביבתיים השונים.
התוצאות מראות כי צאצאים יכולים לרשת תכונות נרכשות כאלו אפילו מהורה שמעולם לא היו באינטראקציה ישירה איתו, וזהו מנגנון דרכו פועלת הברירה הטבעית במסלול האבולוציה.
מחקרים כאלו מראים כי הבנה מעמיקה יותר של הגורמים הסביבתיים של ההורים, כמו תזונה, יכולה להיות כלי רפואי חשוב להערכת הסיכון למחלות כמו סוכרת ומחלות לב. לעתים קרובות התנהגות ההורה בשילוב עם הגנטיקה מספיקה כדי להעריך את הסיכון. במקרים בה מדובר באדם מעשן, הרי שהוא בסיכון גבוה יתר לסרטן, ואם למשפחה יש היסטוריה ממושכת של מחלות לב, הרי שהם נושאים גן שגורם להם להיות רגישים יותר למחלות לב. אך אנו מורכבים לא רק מהגנים שלנו ומההתנהגות וגורמים סביבתיים שהשפיעו על ההורים גם הם חשובים.
