בשנת 2002 ביצעה המשטרה 1,095 האזנות סתר, מהן 894 לקווי בזק, 48 לקווים סלולריים, 99 האזנות באמצעות מיקרופונים ו-59 האזנות לתאי דואר (ברשת האינטרנט) ולתאים קוליים.
דברים אלה עולים מהדוח השנתי שנמסר לשר לביטחון פנים, צחי הנגבי, ולוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, הדנה בנושא זה הבוקר (יום ב', 23.6.03).
על-פי הדוח, מתוך כל הבקשות שהוגשו לבתי המשפט - רק שש (6) סורבו על-ידי השופטים. היינו: בתי המשפט משמשים כ'חותמת גומי', ומאשרים כמעט כל בקשה, באופן אוטומטי. בשנה שעברה סורבו 19 בקשות מתוך מספר גדול יותר של בקשות, ולפני שנתיים סורבו 4 בקשות מתוך מספר גדול אף יותר של בקשות.
כמה מחברי הוועדה הביעו דאגה לנוכח נתון זה. ח"כ אברהם רביץ אמר על כך: "6 מתוך 1100 זה לא מספר, זו טעות מחשב", וטען שאין זו אשמת המשטרה, אלא אשמת בתי המשפט שהאישור נעשה אוטומטית. ח"כ אופיר פז-פינס (עבודה) אמר על כך: "זה לא הגיוני, לא סביר ולא מתקבל על הדעת".
האזנת סתר ניתנת על-ידי בית המשפט, רק כאשר מדובר בחשד לעבירת פשע. פילוח העבירות בגינן בוצעו ההאזנות בשנת 2002, מעלה כי כ-35% מההאזנות בוצעו בעבירות מסוג רצח והריגה, כ-28% מההאזנות בוצעו בעבירות סמים למיניהן, כ-14% בעבירות שוחד, זיוף והונאה.
הגידול העיקרי בשנה זו חל בהאזנות בגין עבירות על חוק הלבנת הון, בשל החוק החדש שנתקבל.
מהדוח עולה עוד, כי ב-227 מקרים, מתוך 687 המקרים שהאזינו להם, הוגשו כתבי אישום. עוד עולה, כי רק 2 האזנות בוצעו בשטחי יהודה ושומרון. ייתכן ונתון זה נובע מהעובדה שגם השב"כ מבצע האזנות באזור.
119 האזנות שאושרו על-ידי בית המשפט, לא בוצעו בסוף של דבר, הן בשל בעיות טכניות והן בשל חוסר צורך חקירתי.
יו"ר הוועדה, ח"כ מיקי איתן (ליכוד), ציין כי בבריטניה, שבה חיים 60 מיליון תושבים - פי 10 מישראל - בוצעו כ-1700 האזנות.
ראש אגף המודיעין במשטרה, ניצב אילן פרנקו, הציג את הדוח בפני הוועדה, והסביר כי בשנה האחרונה חלה ירידה בכמות ההאזנות שבוצעו, ולא בשל שינוי במדיניות ההאזנה.
עוד ציין פרנקו, כי כ-45% מההאזנות מופסקות בעיצומן, בדרך כלל, מאחר ומבינים כי החשוד אינו קשור לעבירה. "לעיתים ההאזנות גם ניקו אנשים מחשד והביאו לסגירת התיק נגדו", ציין פרנקו.
ניצב פרנקו סירב להשיב לשאלתו של ח"כ דוד טל, האם ב-10 השנים האחרונות בוצעו האזנות ו/או האם תומללו שיחות של חברי כנסת ושרים, שבוצעו לקווים בבניין הכנסת או אליה. פרנקו נימק זאת בכך שאינו יכול להתייחס למקרים פרטיים.
בתשובה לשאלתו של ח"כ אברהם בורג (עבודה) השיב פרנקו כי המשטרה מבצעת את כל ההאזנות בעצמה, ללא קבלני משנה.
יצויין, כי הדוח אינו כולל ביצוע 'לוקיישנינג' - כלומר, איתור מקום הימצאו של מכשיר טלפון סלולרי, שאינו בגדר 'האזנת סתר'.
ניצב פרנקו סירב להשיב לשאלה נוספת של בורג, שדרש לדעת מהו 'מתקן הבזק' שבעזרתו מאזינה המשטרה לדואר אלקטרוני, וטען כי על-פי החוק, המשטרה מחוייבת להציג רק את כמות ההאזנות, ואילו שאלתו של בורג מחייבת לחשוף שיטה ואמצעים. גם על כמות מתקני הבזק סירב פרנקו להשיב.
ח"כ בורג ציין כי הוא מוטרד מההאזנה לדואר האלקטרוני של אזרחים, ומנושא ניטור מילים ושמות (כמו מערכת ה'אשלון' של ה-NSA בארה"ב), ושאל האם החשיפה אינה מעבר לכוונת המחוקק? שאלתו של בורג נשארה יתומה מתשובה.
כיצד מתקבל אישור לביצוע האזנת סתר?
נשיא בית המשפט המחוזי או סגנו, רשאים להתיר בצו האזנת סתר, בעבירות מסוג פשע (עבירות שעונשן 3 שנות מאסר לפחות). תוקף ההיתר הוא ל-3 חודשים, אך הוא ניתן להארכה. הבקשה תוגש בידי קצין משטרה בדרגת סגן-ניצב לפחות.
במקרים דחופים בלבד, רשאי אף מפכ"ל המשטרה להתיר האזנה, לשם מניעת פשע או גילוי מבצעיו, ואז ההיתר יאושר בדיעבד על-ידי בית המשפט.
יחד עם זאת, האזנת סתר שהושגה שלא כדין, תהא קבילה בבית המשפט בעבירות מסוג פשע, שעונשן עולה על 7 שנות מאסר, ובית המשפט אישר זאת, וכן בעבירות שנעשו על חוק האזנת סתר עצמו.
