יו"ר המכון הישראלי לנפט ואנרגיה, עמיר מקוב, פנה למשרד התשתיות בדרישה לאכוף את סגירת תחנות הדלק הפירטיות הגורמות נזקים ויוצרות סיכונים בטיחותיים.
"הרפורמה במשק הדלק אף שלא התממשה במלואה, גרמה למהפכה של ממש במשק הדלק, שינתה את פניו, נתנה לו כלים וצביון של שוק תחרותי ואף הביאה להתייעלות". כך אמר יו"ר המכון הישראלי לנפט ולאנרגיה, עמיר מקוב.
מקוב טוען, כי הרפורמה גם הצמיחה עשבים שוטים כמו תחנות דלק פירטיות. לדבריו, משרד התשתיות חייב לאכוף את סגירת התחנות הפירטיות ובו בזמן להימנע מדרישות שמעבר לחוק, מתחנות דלק מורשות המצויות בהקמה.
מקוב ציין את השינויים הדרמטיים שחלו במשק הדלק מאז הנהגתו ב-1988: בוטלה קרן ההשוואה וההתחשבנות עם המדינה, בוטל הפיקוח על מחירי רוב מוצרי הדלק להוציא בנזין, לבתי הזיקוק הותר לייבא נפט גולמי ומוצרי ביניים, לחברות השיווק הותר לייבא דלקים, לצרכני הדלק הגדולים במשק הותר לייבא דלקים לתצרוכתם העצמית, הותר להקים חברות דלק חדשות ומספר תחנות הדלק כמעט הוכפל.
השינויים האלה חייבו את בתי הזיקוק ואת חברות השיווק והתשתית להתייעל כדי להתקיים בשוק תחרותי ובכך קטנו העלויות, השרות שופר ונוצרה תחרות מסוימת במחירים, דבריו של מקוב.
עם זאת, הוסיף מקוב, לא כל מטרות הרפורמה הושגו ולמעשה לא ניתן לצפות לשוק דלק משוכלל משום היותנו מדינה קטנה עם בעיות גיאופוליטיות המונעות מאיתנו סחר חופשי בדלק עם המדינות השכנות.
מקוב ציין, כי נושאים שעדיין לא זכו לפתרון הם הפיקוח על הקמת תחנות פירטיות, מחירי הבנזין, מלאי החירום לא עבר עדיין לידי המדינה, בתי הזיקוק מהווים עדיין מונופול בתחום הזיקוק וספק אם יש הצדקה כלכלית לפצל את בתי הזיקוק כפי שהוצע, חברות התשתית לא הופרטו, חלק מהחסכון שהושג כתוצאה מהתייעלות, לא הגיע לצרכן הסופי, וההקלות במתן אישורים להקמת חברות דלק חדשות, יצר אינפלציה של חברות כאלה.
כמו-כן, הוסיף, יש מספר רב של תחנות דלק הפועלות ללא רשיון. נושאים אלה, סיכם מקוב, מעוררים שאלות בדבר הצורך לתחום גבולות לרפורמה ולהגביר את סמכויות האכיפה של המדינה.
