הממשלה תאשר תוכנית לאומית להתייעלות אנרגטית שתקבע יעדים לחיסכון ולייעול בשימוש באנרגיה, אמצעים ודרכים לעמידה ביעדים והוראות פעילות לשרי הממשלה ומשרדיהם, וכן חובת דיווח לכנסת על יישום התוכנית. בנוסף, הממשלה תעדכן את התוכנית בכל חמש שנים.
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית חוק בנושא.
על-פי החוק, הממשלה תקבע מערך תמריצים לעידוד חיסכון באנרגיה והתייעלות אנרגטית. הוראות החוק יכולו גם על צרכן אנרגיה ביטחוני, בשינויים המחויבים.
בשל עבירה שנעברה על הוראות החוק שכתוצאה ממנה הושגו טובת הנאה או רווח, יורשה בית המשפט להטיל קנס ביעור טובת ההנאה או הרווח שהושגו.
ח"כ
דב חנין, שיזם את החוק, אמר לאחר אישורו כי "החוק מייצר מהפכה במשק האנרגיה הציבורי הישראל. כל מוסדות הציבור יהיו מחויבים להפחית בשיעור קבוע ושיטתי את צריכת האנרגיה. החוק מייצר מנגנונים לפיהם בכל מוסד יהיה ממונה אנרגיה שיוודא את ביצוע החוק. התייעלות אנרגטית חשובה משלוש סיבות:
1. כלכלית. התייעלות פירושה חיסכון בכסף. החוק מייצר גם מנגנון שמקנה לגופים שחוסכים באנרגיה את ה"פירות" הכספיים של החיסכון.
2. סביבתית. פחות שריפה של דלקים פוסיליים (דלק, נפט וגז) - פירושם פחות זיהומים ופחות פליטה של גזי חממה.
3. שחרור מתלות. החוק ישחרר את ישראל מתלות במקורות אנרגיה זרים ולכן החוק כה חשוב ומהפכני".