העליון: סופרגז נושאת באחריותו למותו של לקוח

חברת סופרגז נושאת באחריות אזרחית למותו של איתן מימון, אשר מת בשנת 2000 בעת שהתקלח בביתו, כתוצאה מהרעלת פחמן דו-חמצני שנפלט ממתקן לחימום מים באמצעות גז של סופרגז, שהותקן בחדר האמבטיה בביתו. כך קובע (א', 20.3.11) בית המשפט העליון.

השופט סלים ג'ובראן דחה את הערעורים ההדדיים של סופרגז ומשפחת מימון, על פסק דינו של שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, איתן אורנשטיין. בפסק דין זה נקבעה אחריותה של סופרגז, בשל שורה של ליקויים במתקן שסיפקה ובאחזקתו, והיא חויבה לשלם למשפחת מימון פיצויים של 3 מיליון שקל ושכר טירחת עורך דין בסך 500,000 שקל.

ג'ובראן מנתח את רכיבי הרשלנות של סופרגז ומאמץ במלואו את -פסק דינו של אורנשטיין. וכך הוא מסכם:

• 
  "המערערת [סופרגז] התרשלה בכך שלא התקינה את המתקן בהתאם להוראות התקן ובכך שלא קיימה בדיקות תקופתיות כנדרש. התרשלות זו היא שהביאה למותו הטראגי של המנוח. המערערת ידעה כי המתקן שהותקן בחדר האמבטיה הוא מתקן מסוכן אשר עשוי לגרום נזק ולכן הנחתה את סוכניה, עוד בטרם עודכן התקן הרלוונטי, שיימנעו מהתקנת מתקנים מסוג זה בחדרי האמבטיה ויפעלו לניתוק מתקנים קיימים. אלא, שהמערערת לא בדקה כי הנחיותיה מתקיימות, לא דאגה לפקח על קיומן של הבדיקות התקופתיות ולא הורתה לנתק את אספקת הגז למתקנים אשר טרם עברו בדיקה לפי הנדרש".
  

ג'ובראן גם דחה את טענתה של סופרגז, לפיה מחיקת כתב האישום נגדה בתיק הפלילי מחמת התיישנות, מהווה השתק פלוגתא ולפיכך לא ניתן לתבוע אותה בהליך האזרחי.זאת, משום שבית המשפט העיר בדרך אגב כי נראה לו נקבע שהאשם העיקרי הוא בעל הדירה בה התגורר מימון. על כך הוא אומר:

• 
  "החלטתו של בית משפט השלום עסקה בשאלת התיישנותו של כתב האישום. כל אמירה של בית המשפט שאינה עוסקת בשאלה זו הינה מעבר לנדרש ובגדר אמרת אגב בלבד, כפי שאף נכתב במפורש בהחלטה. לכן, ברי כי לא ניתן לראות באמירות שנאמרו כאמרת אגב בהחלטת בית משפט השלום שלא לצורך, מבלי לשמוע עדויות ומבלי דיון לגופו של ענין בראיות הצדדים, משום השתק פלוגתא".
  

ערעורה של משפחת מימון על גובה הפיצוי נדחה גם הוא, לאחר שג'ובראן קבע, כי הסכום שקבע אורנשטיין ודרך חישובו היו סבירים.