"בכל אחד מהתחומים נתנה ביטוי לתפיסה ערכית עמוקה, ולגישה לפיה עלינו השופטים להגן על אופייה של ישראל כחברה דמוקרטית, ליברלית ויהודית". כך אמרה (ד', 13.4.11) נשיאת בית המשפט העליון,
דורית ביניש, בטכס הפרידה מהשופטת איילה פרוקצ'יה עם פרישתה לגמלאות.
בטכס השתתפו נשיאיו ושופטיו של העליון בהווה ובעבר, בכירי מערכת המשפט ובני משפחתה. פרוקצ'יה כיהנה בעליון מאז 2001, כאשר קודם לכן שימשה בבתי המשפט בירושלים כשופטת שלום (1993-1987) וכשופטת מחוזית (2001-1993).
ביניש הוסיפה: "בכל שנות כהונתה השיפוטית הטביעה איילה חותם בעל אופי וסגנון ייחודי על הפסיקה. בדרכה ביטאה את ה'אני מאמין' שלה ולפיו תפקידה כשופטת לשמור בקפידה על שלטון החוק ועל האיזון ההולם והראוי בין זכויות הפרט לבין אינטרס הציבור וביטחונו.
"ברקע פסיקתה הייתה תמיד מודעות לאופייה של החברה המורכבת והפלורליסטית שבה אנו חיים; ולערכים המיוחדים של כל אחת מקבוצותיה, כמו גם החובה לכבד את ערכיה הדמוקרטיים של החברה כולה. זו היא דרכה העקבית של איילה בכל פסיקותיה - עמידה על האיזונים כאשר על הכף האחת של המאזניים מוטלות זכויות האדם, כיבוד חירותו, השקפותיו ועולמו של היחיד, ועל הכף השנייה מונח האינטרס בעל המשקל של הכלל – המדינה והחברה כולה".
ביניש סקרה כמה מפסקי הדין הבולטים של פרוקצ'יה (כולל כאלו שעוררו מחלוקת) בתחומי דת ומדינה, מינויים בשירות הציבורי, שוויון בחינוך ופלילים. לדבריה, "העצמאות השיפוטית של איילה וחוסר נכונותה להתפשר בכל הנוגע לעניינים שהיא רואה בהם ערך ראוי להגנה, מעוררת
כבוד והערכה. במושגים של ימינו אלה עמידה כזו על דעתה עלולה להתפרש כדעתנות או עקשנות. איילה היא שופטת העומדת על דעותיה גם כאשר היא נותרת במיעוט. בין אלה יש דעות מיעוט חשובות שזכו בצדק לתהודה והשפעה רבה".
בנימה אישית, סיימה ביניש ואמרה: "אינני יכולה שלא להזכיר כי בכל שעת ערב מאוחרת בה יצאתי מבית המשפט הייתה עדיין מכוניתך ללא תזוזה בחניון והאור דולק בלשכתך. עכשיו תגלי למשל, תגלית משמעותית, שאפשר לצאת ממקום בו את שוהה שנים רבות ולראות אור יום".
"המשפטן האידיאלי בשירות הציבורי"
היועץ המשפטי לממשלה,
יהודה וינשטיין, אמר בטכס: "דמותה היא דמותו של המשפטן האידיאלי בשירות הציבורי; זה אשר זכויות האדם הן נר לרגליו; זה הנוהג בהגינות ובדרך ארץ; זה המפגין רמה מקצועית ומוסרית גבוהה; זה הרואה עצמו מופקד על ביצורו של שלטון החוק בישראל".
לדברי וינשטיין, פסיקתה של פרוקצ'יה מתאפיינת ב"שאיפתה המתמדת לתיקון חברתי ולכינון חברת מופת: חברה המושתתת על ערכי צדק, חברה המקדשת את כבוד האדם וחרותו, חברה המקדשת את ערך השוויון, חברה המקדשת את טוהר המידות ותקינות השלטון. ערכים אלה, השזורים כחוט השני בפסקי דינה, יוצרים, איפוא, את המסד לקיומנו כחברה מוסרית, כחברת מופת".
וינשטיין ציין מספר תחומים בהם בלטו פסקי הדין של פרוקצ'יה: זכויות היסוד של האדם בישראל, הזכות לחינוך שוויוני והמשפט הפלילי. בין היתר הזכיר את פסק דינה שחייב את המדינה להעניק מיטה לכל אסיר, ואת קביעתה לפיה הזכות לחינוך נושקת לזכויות יסוד חוקתיות.
ראש לשכת עורכי הדין, יורי גיא-רון, אמר בטכס: "הנגיעה השיפוטית המפורטת והישירה בזהויות של העם והמדינה היא היא האיפיון המהותי, האיכותי, המרכזי. אותה נגיעה התאפיינה ביסודיות, במקוריות, בעצמאות מחשבתית אמיצה, אבל עדיין עצם קיומה והעיסוק בה - הם לדידי התרומה השיפוטית המשמעותית ההיסטורית".
